פריז ז'ה טם

דברים שאני רוצה לעשות בפריז

נכתב ב-
11 בינואר 2020
ע"י

להלן רשימת המשאלות הפרטית שלי.

היא לקוחה מתוך המקום הכי חם בתיבת המייל שלי. AKA קן תפילותיי הנידחות (תודה ח.נ ביאליק).

החלטתי לשתף אותה אתכם כי כרגע אני לא נוסעת לשומקום (עומס יתר, החיים עצמם)… יש בה כמה דברים עם תאריך תפוגה או תאריך מימוש קרובים, אז אם אני לא… אולי אתם כן… ולכו תדעו.. אולי עוד ניפגש לשיעור טאי צ'י בפארק מונסו…

זה מה שהייתי עושה אם הייתי נוסעת עכשיו/ מחר.

1. לבקר בתערוכת צילום של Michael Kenna.

בשיעור האחרון של לימודי צילום, בין הבורקסים לעוגות, המרצה שידך לכל תלמיד צלם. אני קיבלתי את מייקל קנה.

קנה ידוע בשימוש בטכניקות של חשיפה ארוכה. קשה לנחש באילו שעות של היום הוא צילם את העבודות שלו. הלילה והיום מתערבבים כמו בחלום. אומרים שלהסתכל על העבודות המודפסות שלו זו חוויה ויזואלית שקשה לתאר במילים.

הוא מציג עד 28 למרץ ב Galerie Camera Obscura.

2. לבקר במוזיאון לצילום ז'ה דה פום.

מוזיאון קטן יחסית ואייקוני בכניסה לגני טילורי.

זוכרים את הפרק האחרון של סקס והעיר הגדולה? פטרובסקי מייבש את קארי בזמן שהוא חוגג את ערב פתיחת התערוכה שלו בז'ה דה פום. היא מחכה לו לנצח על ההדום ושותה יותר מידיי שמפניה.

תכננתי לבקר בז'ה דה פום בביקור האחרון. הגעתי והיה סגור. בדיעבד הבנתי שלא הצלחתי לקנות כרטיסים מראש כי לא היו תצוגות בתאריך שביקשתי. עמדנו בגשם מול דלתות סגורות בזמן שפועלים תלו וסידרו תמונות. נשבר לי הלב.

אבל היי, זו סיבה טובה לחזור לעיר.

3. לרכוש בושם חדש ב L'Artisan Parfumeur. אחת החוויות הנחמדות. מוכר עם אף גדול ורגיש במיוחד בחר עבורי בושם שבאופן טבעי אין מצב שהייתי בוחרת. רק חודשים אחר כך התלהבתי מהבחירה הזאת. כולם שואלים אותי מאיפה, אז משם.

4. להצטרף לאימון טאי צ'י עם כל היפנים בפארק מונסו. עוד לא פיצחתי איך אני נכנסת לקליקה המגניבה הזאת אולי פשוט אגיע ואבקש להצטרף. אגב, התמונה של הפרח בראש הפוסט צולמה שם.

5. לאכול ארוחת צהרים ב Josephine Chez Dumonet. אולי המשאלה הוותיקה ביותר. נמצאת ברשימה שלי כבר 6 (!) שנים.

שעות ההושבה שלהם קשוחות וגם ימי הפתיחה (סגור בשבת וראשון). בנוסף, צריך להזמין כמה שבועות מראש בטלפון שזה בדרך כלל מה ששובר אותי. #קלאסי

6. לעלות את האייפל במדרגות.

אומרים שזו חוויה מדיטטיבית. הגיוני אחרי ארוחת הצהרים מסעיף 5.

7. לקנות תמונה מפרחים מיובשים ב Herbarium.

בסוף אני אשבר ואזמין באינטרנט כי יש סיכוי טוב יותר שזה יגיע בשלום, אבל החנות מקסימה ולראות את האמנית שיוצרת אותם מדביקה אותם אחד אחד זה סיפור יפה.

8. לצלם מלא אומנות רחוב בשכונת Belleville.

עוד לא התגבשתי על המתודיקה. ניראה לי שצריך למצוא מקומי.ת, או לקחת סיור.

9. לעלות לגג של בית הכולבו BHV במארה ולשתות קוקטייל ברוף טופ- Le Perchoir Marais‏‏ (פתוח רק באביב- קיץ)

 

זה מה שהייתי עושה מתישהו/ בהזדמנות-

1. פארק בוט שאמון. יא כמה כולם חופרים עליו. חייבת לבדוק הכצעקתה.

2. לשתות קפה ב Le Nemours ואז ללכת ללובר כאחרונת התיירים. לחזור למלון ולשמוע מלא פעמים את השיר של לורד (תגללו קצת למטה והוא שם).

3. מוזיאון האורנז'רי. מה עוד לא היית?! לא.

4. לבקר במוזיאון הבושם או להכניס רגל אחת פנימה ולברוח החוצה מהר.

5. לבדוק אם מסעדת הראמן Sapporo Restaurant בסנט הונרה עדיין נותנת בראש או אולי לנסות את Hakata Choten שכרגע מובילה בדירוג. מה שבטוח להיות בפריז ולא ליהנות מקערת ראמן זה בזבוז הקצאה.

6. לראות הופעה של M83. דווקא בפריז. אני על זה. בודקת כל כמה חודשים. אעדכן…

7. להתעורר במלון Cler Hotel או Grand Hôtel Du Palais royal (מותר לי לחלום).

8. לפשוט על סניף כולבו של Monoprix. 

לצעוד בביטחון ישר למחלקת הלבשה תחתונה. לבחור סט אחד. את השני לחבק ולהחזיר חזרה.

להתלבט בין צעיפי סויה. ובסוף לקחת את כולם.

לזכור להתעלם ממחלקת כלי בית. יודעת שאני מסוגלת אבל זה דורש ריכוז (וואי מצעים מהממים 😈).

לזכור לא להגיע על בטן ריקה או מתוסכלת.

יש סניף מעולה ברובע ה 17, ממוקם בקצה של מדרחוב נחמד. 13 Rue de Lévis.

9. ללכת לאיבוד. באמת. יום בלי תכניות, בלי מצלמה ובלי מפה. חייבת.

הרשימה עוד תתעדכן. אם הלכתם על משהו מכאן אל תהיו זרים ותכתבו לי איך היה!

But we're the greatest, they'll hang us in the Louvre

..Down the back, but who cares, still the Louvre

תגיות
מאמרים קשורים

השאר תגובה

בלוג חתול

על בלוג חתול

תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.

שנישאר בקשר?

    * ההרשמה לעדכונים כאן למעלה, אל דאגה, לא יעשה שימוש אחר במייל שלך, וכמובן שאפשר לבטל רישום בכל עת.

    קרמר מוסרת שהשדה הזה יכול להיות שלך ⬇