פיפי (שפן) שפנסקי. קווים לדמותה.
היא הייתה חתולה טובה. לא, לא כל החתולים טובים, כמו שלא כל האנשים טובים. ופיפי הייתה טובה.
היא הייתה נשמה. פרסונה. כזו שגורמת לאנשים שלא אוהבים חתולים להתבלבל לרגע.
היא ידעה…
היא הייתה חתולה טובה. לא, לא כל החתולים טובים, כמו שלא כל האנשים טובים. ופיפי הייתה טובה.
היא הייתה נשמה. פרסונה. כזו שגורמת לאנשים שלא אוהבים חתולים להתבלבל לרגע.
היא ידעה…
ביקרתי לאחרונה בתערוכה שהשאירה בי הרבה תהיות על חומר, בדידות, ועל הדואליות שבין מה שאני מרגישה לאיך שזה ניראה.
בזמן האחרון, התבגרות בכל מני תחומים זה נושא שמעסיק אותי. במיוחד…
זה היה אמור להיות פוסט על העונה שאני הכי אוהבת, על מעברי בקר, טיפוס בחבל, על שני קילו בוץ בסוליות הנעליים וצחוקים מתחת לעץ קלמנטינות בפרדס עם גור ואבא….
יש לי חברה שעבדה במקלט.
למקלט הגיעו נשים שחוו אלימות כלכלית, אלימות נפשית או אלימות פיזית או גם וגם וגם. המקלט נמצא בעיר אחרת, רחוק מהבית. אל המקלט הגיעו נשים שאין…
הפוסט הזה הוא ד"ש משנות השמונים. מתוק לשבת, עם כמה קישורים מעניינים. יש פה סיפור על איך פגשתי את אהוד בנאי ועל איך שהוא פגש את זהר ארגוב שאם…
תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.
