החיים עצמם

אפליקציית יוגה מצילת חיים

נכתב ב-
24 באוקטובר 2018
ע"י

אומרים שהדברים הטובים ביותר הם חינם אז הנה משהו כזה.

אני מתרגלת יוגה על בסיס כמעט יומי עם אפליקציה. כי בא לי וכי זה כייף. אני לא מאמינה שאני כותבת את זה.

לאחרונה הדבקתי חברה בהרגל החדש (בדיוק כמו שהדביקו אותי), לכן החלטתי שהאפליקציה הזו שווה פוסט, לא כל יום מצרפים הרגל לשגרה אז הנה משהו טוב שפשוט שווה להעביר הלאה.

מאיפה זה הגיע פתאום באמצע החיים?

בקיץ האחרון השתתפתי בריטריט יוגה באלפים הצרפתיים, הגיעו לשם אנשים מכל העולם.

באופן מפתיע היינו קבוצה צעירה, מהדור שעדיין קצת טוחן צעירות בקריירה אבל משתדלים להכניס איזון לאורח החיים הפסיכי שלנו.

הכרתי שם בחור צעיר, בשם לסטר, מברוניי (ליד מלזיה).

לסטר גר בשוויץ, מדען במקצועו ויוגי מאוד מוכשר. הוא איש מאוד נעים ושליו בצורה שאי אפשר לפספס. יש בו משהו כל כך רגוע וידידותי שהוא מהר מאוד התחבר לכולם. רואים עליו שהיוגה היא חלק מהיומיום שלו.

לקראת סוף הריטריט העזתי לשאול אותו, איך הוא מצליח לשלב כל כך הרבה יוגה בשגרה שלו?

פשוט מאוד: אפליקציה. אני מתרגל בבית כל יום קצת. יש כמה ממש טובות. תתחילי עם Down Dog.

יוגה ואני 🧘‍♀️

מעולם לא היינו. לאורך השנים ניסיתי בהזדמנויות שונות, אבל זה אף פעם לא נדבק. אולי כי לא הייתה לי סבלנות.

אולי כי נפלתי על שיעורים מייגעים וארוכים.

בד"כ הייתי מאבדת את זה דיי לקראת אמצע השיעור, עם מחשבות כמו יאללה מתי זה יגמר כבר, ואז מרגישה מפגרת שכולם עפים על זה ואני לגמרי מיציתי.

לפני שנתיים יצא לי לתרגל אצל כרמל שבזכותה משהו השתנה, זה היה בכייף, כמעט קליל ועם מוזיקה טובה, כזאת ששומעים בבית.

שמתי לב שעם ההתמדה והתרגול שנת הלילה שלי (שבאותה תקופה מאוד נדדה) השתפרה ואז הבנתי שזו לא רק התעמלות אלא משהו שהגוף מבקש.

כשסופסוף משהו התחיל להידבק אצלי, כרמל נסעה… ואני נשארתי עם חשק לעוד אבל שוב לא מצאתי איפה לתרגל. כל המוראים ניראו לי רוחניקים מדיי עם מוזיקה מעצבנת.

עברו עוד כמה שנים עד שבריטריט של  Yoga in the alps  פגשתי את פולי וראובן שחוצמזה שהם סופר מגניבים, הם חיים יוגה כדרך חיים.

אחרי כמה ימים בריטריט שתרגלנו פעמיים ביום, הבנתי שיש משמעות לשעת התרגול ושיש סוגים שונים של יוגה למצבים שונים של היום או החשק. זו גם הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לYin Yoga.

אדי טויונגה שהנחה את הריטריט התייחס ל Flow ול Play ביוגה ופתאום הכל ניראה פחות כבד או קשוח.

גיליתי שתרגול באנגלית מחבר אותי יותר לתנועה, לא יודעת למה, אבל זה עשה לי יותר היגיון. אני יותר מבינה מה רוצים ממני ויש משהו במונחים באנגלית שהם יותר לבביים ופשוטים.

מכל מה שהיה בריטריט זכרתי את הברק בעיניים של לסטר כשסיפר לי על האפליקצייה והחלטתי לנסות אותה.

אז מה זאת האפליקציה הזו?

האפליקציה של Down Dog מדמה שיעור פרטי מרמת המבוא ועד למתקדמים, האלגוריתם מבצע בחירה של תרגילים בהתאם לרמה שבוחרים, האפשרויות הן כמעט אינסופיות, והרמה נבנית בקצב של המתאמן.

האפליקציה נהדרת, כי היא מאפשרת לבחור מה מתחשק לי לתרגל *עכשיו*. יש ימים שבא לי שיעור יותר חם וזורם ויש ימים שבא לי להעמיק טכניקה. וגם יש ימים של תעזבו אותי באימא ובשבילם יש אופציה לשיעור מתיחות בלי תנוחות עמידה בכלל (Restorative).

יתרונות לתרגול בבית:

🙏 קצת. בלי יומרות. רבע שעה, עשרים דקות. חצי שעה. הכל הולך. המצב רוח משתפר גם אחרי תרגול של עשר דקות. לאחרונה אני מתרגלת 35 דקות כולל מתיחות והרפייה וזה אחלה תרגול.

🎶 מוזיקה. התאהבתי. הם שמו דגש על פסקול משתנה. מדהים לשמוע פתאום ברקע את Bon Iver.

👳‍♀️ לתרגל כשיש חשק וכשמתאים. לא צריך להגיע לאנשהו או שמפספסים שיעור. תמיד אפשר לקום בבוקר לשתות תה לפרוס מזרון ולתרגל או לחזור מיום בדרכים כשכל הגוף מכווץ בצורה של כיסא.. להדליק אור קטן, לפרוס מזרן.. ולתרגל.

✌ בלי בגדים- החלק האהוב עליי. גיליתי שהרבה יותר כייף להתאמן בלי בגדים. למדתי להסתכל על הגוף שלי. לתת לזיעה להתנדף ברוח עידן הבודי פוזיטיב. אני מרגישה שבזכות האימון וההתבוננות הזו אני מעריכה את הגוף שלי יותר. חוצמזה, אני שונאת טייץ!

🤸‍♀️ בלי מראה, בלי מורה "שמתקן", בלי השוואות לתלמידים אחרים. רק אני עם הגוף שלי. מסתבר שאנחנו אחלה צוות. עם הזמן התקדמתי ברמות התרגול. אין לי מושג איך אני נראית כששאני מתרגלת או האם אני "עושה נכון", אני רק יודעת שזה מרגיש נהדר ואני מצליחה לאט לאט יותר ויותר תנוחות.

ראיון עם מייסדי האפליקציה

האפליקציה היא עדכון גרסה לאורח החיים המודרני, לאינדבידואליזם. הראיון הזה שווה צפייה, הם מספרים איך הגיעו לרעיון.

אגב, מסתבר שהם צילמו כל תרגיל בערך שש פעמים כדי שכל פעם הוא ישמע טיפה אחרת עם דגשים שונים וזה מה שנותן את התחושה היא שיש בחדר מורה פרטי ושאף שיעור לא זהה לקודמו.

 

לסיכום.

אני חושבת שיש מעט מאוד טכנולוגיות שבאמת משדרגות את איכות החיים שלנו.

בשנה האחרונה למדתי שיש שני דברים שאני כנראה לא עושה מספיק- אחד זה לשתות מים והשני זה לנשום. היוגה מסדרת את הנשימות.

כמישהי שאין לה סבלנות לתרגל, מצאתי לי הרגל חדש. אני מקפידה לתרגל גם בחופשות, אפילו בלי מזרן.

השינה שלי חזרה להיות עמוקה. חזרתי לחלום חלומות. אני חושבת שאני יותר רגועה. יש לי אוויר ואני יודעת שיש לי תמיד משהו כייף שמחכה לי.

נמסטה כפרה.

תגיות
מאמרים קשורים

השאר תגובה

בלוג חתול

על בלוג חתול

תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.

שנישאר בקשר?




* ההרשמה לעדכונים כאן למעלה, אל דאגה, לא יעשה שימוש אחר במייל שלך, וכמובן שאפשר לבטל רישום בכל עת.

קרמר מוסרת שהשדה הזה יכול להיות שלך ⬇