פריז ז'ה טם

שמלה קייצית בבוטיק צרפתי

נכתב ב-
19 באוגוסט 2016
ע"י

לפני כל ביקור בעיר אני מסמנת מטרה אחת לשופינג. משהו שאין לי, שתמיד רציתי, משהו שקשה למצוא בארץ, משהו עם שיק אירופאי, פריט שעשויי כמו שצריך.

בשנים האחרונות החשק הזה דיי דעך כי כבר יש פה הכל. מצד שני עדיין יש כמה פריטים שהם כל כך אירופאים שלמצוא אותם בארץ זו משימה כמעט בלתי אפשרית.
הפריט הראשון שקניתי בפריז היה מעיל צמר מחויט. הייתי בת 18.
הגעתי לעיר עם פליז מרושל. חטפתי מבטי רחמים במטרו. מהר מאוד הבנתי את הרמז.
זוכרת אותי סוקרת במבטים שלי את כל קולקציית המעילים במטרו. הדהים אותי שפריזאים בגילי לובשים מחויט.

היו לי פנטזיות על מעיל צמר ורוד בפאסי אבל בסוף מצאתי את המעיל שלי במארה.
זוכרת שבפעם הראשונה שיצאתי איתו לרחוב הרגשתי אחרת (וסוף סוף לא היה לי קר!). כאילו אני קצת יותר חלק מהעיר.
נבלעתי במטרו כמו כל הצרפתיות בנות גילי. מאז הוא נוסע איתי לכל נסיעה חורפית לאירופה קצת יותר מ 15 שנים!
בשנה שעברה, המשימה הייתה למצוא ז'קט עור. מצאתי אותו תוך שעתיים מהרגע שהגעתי לעיר.
רגשות האשם בנוגע למחיר שלו לא הניחו לי כל אותו הלילה.. פפיר זוכרת לי עד היום את השיחה ההיסטרית בנוסח "אלוהים מה עשיתי". וכשחושבים על זה מה עשיתי? השקעתי. וההנאה הגיעה פעם אחרי פעם אחרי פעם. הז'קט הזה מקבל יותר אופי ככל שעובר הזמן.
היום אני מוכנה להישבע שזו הקניה הכי טובה שעשיתי בחיים (כנראה).
בביקור הזה היה לי ברור שאני לא חוזרת הביתה בלי שמלה צרפתית. כזו שתפורה כמו שצריך ונותנת כבוד לקימורים. עם בטנה וריצ'רץ' לאורך כל הגב וכפתור זכוכית בקצה.
אה, ושתהיה צבעונית וקייצית. מחשבה ממוקדת וצלולה. פשוטה לכאורה לביצוע.
הבעיה שקלטתי אותה בדיוק כשסיימנו רכיבה של שעתיים וחצי על אופני VELIB  בכל העיר ושמלה חייבים למדוד…
מזיעה, סמוקה ומקווה שאף מוכרת לא תבחין בי, צעדתי בפסיעות קטנות פנימה רק כדי לוודא שיש מידות. היו. גם היו עוד המון שמלות יפות.
חזרנו למלון, אמבטיה של שעה, שנ"צ יופי של עוד שעה, התלבשתי הכי יפה שאני יודעת עם כל הדאווין והמקיאג' ויצאתי קצת בדילוגים עם שיר בלב לעבר הבוטיק.
הפעם כשנכנסתי אורו פניה של המוכרת (כמה קיטש) אבל איזה כייף לשחק אותה אישה יפה בפריז.
איתמר חיכה לי בבית קפה בצד השני של הרחוב, הוא ישב בחוץ וחיכה שאעמוד בדלת ואעשה לו פוזה.
כשהוא ראה אותי עם השמלה הזו הוא נעמד ונופף לי בהתלהבות שלא השאירה מקום לספק. מצאתי.
יצאתי מהבוטיק עם שתי שמלות, זו שבתמונה ארוזה יפה ואת השנייה -תכולה עם ציפורים לבנות בקשתי ללבוש.
קניתי גם את הנעליים האדומות ומשם המשכנו לשייט על הסיין. הכי לחיות בסרט.
הבוטיק נקרא Kyrie Eleison  השמלות הן מהמותג של Emily and Fin
הסנדלים של המעצבת הצרפתייה Patriicia Blanchet.
גם לגור היה מה להגיד על השמלה: אימא את יפה! ובפעם השנייה שלבשתי אותה שאל: אימא את הולכת לרקוד?
-כניראה שכן חמוד (-:

 

תגיות
מאמרים קשורים

השאר תגובה

בלוג חתול

על בלוג חתול

תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.

שנישאר בקשר?

    * ההרשמה לעדכונים כאן למעלה, אל דאגה, לא יעשה שימוש אחר במייל שלך, וכמובן שאפשר לבטל רישום בכל עת.

    קרמר מוסרת שהשדה הזה יכול להיות שלך ⬇