פריז ז'ה טם

מה הקטע של פריזאים עם בתי קברות? פריז תל-אביב פינת פר לשז.

נכתב ב-
25 ביולי 2019
ע"י

אחד הבילויים הכי מעניינים בפריז הם בתי קברות. זה נשמע נורא, אני יודעת. אבל כמו כל דבר פריזאי הם אסתטיים ומלאי הומור.

יש לכם שלוש סיבות להמשיך לקרוא-

1. סימנתם וי על כל הרשימה שהבאתם מהבית ובא לכם לחוות משהו קצת אחר.

2. אתם מוצפים מהעיר ורוצים רגע לנוח.

3. אתם רוצים להכיר את הספר שנוסע איתי כבר 20 (!) שנה במזוודה ולעולם לא מאכזב.

היי נשארתם. כייף 👍

כשעוברים ליד בית קברות בפריז אפשר להבחין בפריזאים נכנסים ויוצאים בהרכבים שונים ולא כל כך צפויים… הורים עם ילדים.. זוגות מאוהבים. וכל מיני חיבורים שלא ניראה כאילו באו להתאבל.

אז לפני כמה שנים הייתי חייבת לבדוק מה הסיפור וביקרתי בבית הקברות של מונמרט.

אני לא אגיד שהייתה שם חגיגה, אבל היה שם מאוד נחמד ונעים בלי שום אזכור לעולם שבחוץ.

שקט. שבילים רחבים. סימטאות ציוריות, פינות חמד (בחיי), צמחיה מטופחת. קלאסי לניקוי ראש. או לב.

בשונה מגן ציבורי, יש מקום לכולם ואף אחד לא ממהר או עושה קיצור דרך לצד השני.

קפסולת זמן באמצע העיר. אסקפיזם במיטבו.

פר לשז.

בית קברות למפורסמים וחשובים. נמצא בגדה הימנית ברובע ה 20.

לקראת הנסיעה חזרתי לספר האהוב עליי לעינייני פריז, "פריז-תל אביב" של יאיר גרבוז להיזכר מה הוא אומר על פריזאים ובתי קברות.

אכן, לא טעיתי באבחנה. מדובר ביעד בילוי. יש אפילו מגוון פעילויות מקובלות לבילוי בבתי קברות.

למשל הוא מתאר בערגה את הזכות להניח זר סיגליות על קברה של אידית פיאף. לגמרי הטעם שלי.

אבל אם בא לכם אפשר לשים ניצנית על הקבר של ג'ים מוריסון זה גם עובד. כך או כך, זו מחשבה נחמדה.

טיול מפורסמים בפר לאשז

קצת מוזר להסתובב בין קברים שלא הכרתי אף אחד מהנפטרים באופן אישי. אבל אם אתם בכל זאת מרגישים צורך להתאבל לכו ל Wiki ותעשו רשימה של יעדים לביקור.

בפרקטיקה, פר לשז מאוד גדול. כדי למצוא בו קבר צריך להשקיע זמן בחיפוש ולימוד הדרך.

פפיר ואני מצאנו עניין פשוט להסתובב. ולגלות לבד…

מצאנו דברים יפים וגם ביזארים כמו את זה שאהב לנגן ויש לו פסנתר כנף משיש על המצבה.

או… את זה שאהב לצייר ויש לו על המצבה פלטת צבעים מונוכרומטית…

וכמובן…. את זה שאהב לצלם ויש לו מצלמה ענקית שלא קורה לה כלום בשלג ובגשם.

בספר של גרבוז יש גם את הסיפור האלמותי על הקבר של ויקטור נואר, מאהב העל.

מספרים שמצבתו בדמות גבר מפוסלת מברונזה בגודל אמיתי עם בליטה באיזור החלציים.

לשפשף לו שם נחשב לסגולה לחיי מין סוערים. או בצרפתית מעודנת "זה מביא מזל באהבה"…

(Victor Noir statue. שווה לעשות גוגל)

בקיצור, תעשו את התחקיר שלכם לפני שאתם מבקרים, ותמצאו סיפורים נהדרים.

פריז תל-אביב / יאיר גרבוז

המדריך שלי מאז ומתמיד. הסיפורים בו אדירים. לא פחות. ההמלצות בספר הזה לעולם לא מתיישנות. העיר יכולה להתחדש/להתיישן ולהתעדכן ועדיין הוא נשאר רלוונטי.

הוא זיקק כל כך טוב את ההוויה הפריזאית ואת הדברים שאוספים אותה למה שהיא שהספר הזה הוא מקור בלתי נדלה להשראה.

אני עם הספר כבר עשרים שנה, רוקמת חלומות לפני כל ביקור ולוקחת אותו במזוודה ליתר ביטחון.

גרבוז מתאר את העיר בעיניים של איש מאוהב. שזו הדרך שאני הכי מתחברת אליה כשאני שם.

מישהו אמר לי פעם ששווה להסתובב איתי שם רק בגלל הברק הזה שמנצנץ לי בעיניים כשאני בעיר.

גרבוז מארח בספר חברים, שמספרים למה הם מאוהבים בפריז.

יוסי בנאי ז"ל נתן לעיר את התיאור הבא-

פריז זה מקום שנוצר בשביל להתגעגע אליו… אפילו כשאתה בפריז, אתה מתגעגע אליה… בפריז אני לא תייר, טוב לי בה. כאילו כבר הייתי שם פעם וכבר אז, בגלגול ההוא, היה לי טוב.

יש לציטוט הזה המשך קולח ומדויק אבל אני לא רוצה לקלקל לכם. פשוט תקנו את הספר ותכינו קפה.

לענייננו,

פר לשז נמצא על גבעה. בשיא הגובה יש תצפית מרהיבה על העיר.

יש שם כמה ספסלים ואם יושבים לרגע, זו נקודה אסטרטגית להתבוננות באנשים, לתפוס שלווה או בריזה.

שמנו לב למשהו קצת מקריפ אבל נעים באותה מידה- הסתובבו שם הרבה אנשים כך שלא הרגשנו לבד, אבל מצד שני לא שמענו אותם.

כמה מחשבות שעלו בי בזמן הביקור-

👻 ביקור בבית קברות הוא בילוי לגיטימי. חבל שאנחנו לא עושים את זה יותר.

👻 יש שכונת מגורים בורגנית שצופה על הקברים 😱 אה-לה Room_With_A_View#.

👻 מסתבר שבפריז חוכרים חלקת קבר. סוג של שכר דירה. בסיומו מפנים את החלקה לנפטר הבא. אלא אם אתה חשוב או עשיר.

👻 זה הזכיר לי שבדרך החוצה נוכחנו בהכנות ללוויה. אנשים לא עצובים במיוחד התאספו. בלי דמעות או דרמה. אולי משהו בסגנון: נו, הוא נקבר בפר לאשז מה כבר יכול להיות רע…

הערה טכנית- יצאתי עם מעט תמונות, רובן לא טובות. גם בגוגל המצב דומה.

אולי אין תמונות כי לכולם מוזר לצלם שם, בכל זאת, בית קברות. אבל אל תתנו לזה להשבית אתכם!

פר לשז מדהים מבחינה חושית. שילוב של ביזאר עם שיק וחתיכת היסטוריה.

היינו שם בסך הכל כשעה וחצי כי הגשם היה בדרך והיינו צריכות להחזיר את האופניים.

ראינו רק חלק קטן. ניראה לי שהיינו שמחות לטייל שם עוד קצת.

מפר לשז אפשר להמשיך לתעלה המגניבה- קנאל סנט מרטין, פארק בוט שאמון או לחזור לכיוון המארה.

אם אתם מחפשים מסעדה טובה או קינוח מפנק תנו קפיצה למסעדה האלג'יראית שכתבתי עליה פה.

והינה יוסי בנאי ששר ברסאנס (שאמנם לא נקבר בפר לאשז), אבל כתב את השיר האלמותי על מארגו שהניקה חתולה 😻

תגיות
מאמרים קשורים
2 תגובות
  1. הגב

    מירב

    18 באוקטובר 2019

    בזכותך קניתי את הספר של יאיר גרבוז. תודה!

    • הגב

      חתול

      18 באוקטובר 2019

      איזה יופי! שמחה לשמוע. אני חושבת שהלכתי את כל המסלולים שלו. באמת טיימלס. קריאה מהנה!

השאר תגובה

בלוג חתול

על בלוג חתול

תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.

שנישאר בקשר?




* ההרשמה לעדכונים כאן למעלה, אל דאגה, לא יעשה שימוש אחר במייל שלך, וכמובן שאפשר לבטל רישום בכל עת.

קרמר מוסרת שהשדה הזה יכול להיות שלך ⬇