חתול אורח

הצטיידות

נכתב ב-
24 במרץ 2020

מאת- ארנבת, חתולה אורחת ויקירת החתוליה. תהנו!

אז מסתבר שקץ האנושות ממשמש ובא ועל אף מאמצי ההדחקה כלפי ההיסטריה ההמונית וההתנפלות על כל גליל נייר טואלט פנוי מצאתי את עצמי השבוע בסטופ מרקט, קפואה במקום עם שקית רב פעמית ריקה ביד, מנסה להבין מה לעזאזל אני אמורה לקנות עכשיו.

ואכן לא רק שהתשובה לשאלה הזאת לא פשוטה, גם השאלה עצמה די מורכבת – למה אני בעצם צריכה להיערך וממה אני מתגוננת? – ישיבה של חודשים בבית ללא גישה למזון? בידוד חברתי? עצירה כלל עולמית של ייצור ויבוא? קריסת הכלכלה הישראלית? דיקטטורה? משטר צבאי? מתקפה חסרת רסן של סרטונים וממים מאמא שלי בוואטסאפ המשפחתי? (יש 3 קבוצות כאלה..), השמעה בלופ של שבט אחים ואחיות או כל שיר מיותר שיוכתר באותו שבוע כהמנון הקורונה?

ובכן – לא סתם קפאתי במקום, במציאות שבה פלוגות יס"מ ושב"כ נשלחות להילחם ב"טרוריסטית" בגודל מיקרון וצבעוניות פסיכדלית ואנשים שלא דיברתי איתם שנים (כי לא רציתי) משנים את תמונת הפרופיל שלהם כדי להגיד לי להישאר בבית, גם קץ האנושות לא ממש ברור.

אז התעשתתי, ניערתי את הראש מצד לצד והחלטתי להפעיל שיקול דעת. מבט זריז על העגלות של האנשים המעטים שהיו מסביבי גרמו לי להבין שאין לי ממי להעתיק ושכנראה האינסטינקטים האנושיים ההישרדותיים של בני אדם הם לא משהו שאתה רוצה לבלות איתו חודש ואין ברירה אלה רגע לעצור ולחשוב.

אז אלה המסקנות ואולי אפשר לומר העקרונות ההישרדותיים שהגעתי אליהם, לא בטוחה שה 4 שקל שלי יותר טובים משל אחרים אבל הם שלכם לאימוץ אם אהבתם:

1. סיכויי הישרדות (או) זה הזמן לאסוף מזכרות מתוצרת איטליה-  הנטייה הבסיסית היא לקנות דברים שיחזיקו מעמד לאורך זמן, אבל אם חושבים על זה שניה יש כמה מוצרים על המדף היום שכנראה לא ישרדו כדי לספר או שהמחיר שלהם יכפיל את עצמו ביום שאחרי מחר. ממה שמסתמן מוצרים בסיסיים וקיומיים לא יחסרו אז תשקיעו במה שסביר שיעלם עם הפסקת הייצור וקריסת הכלכלה במדינות האירופאיות האהובות עלינו.

2. איכות ולא כמות – הנטייה האוטומטית לאגור ולהעמיס היא משהו שצריך להילחם בו, בהנחה שאכן לפנינו חודש ארוך עם עצמנו ואלה שאוהבים אותנו מספיק בשביל להישאר לידנו, לא מתפשרים על איכות. דספרט טיימס קול פור לפרק את המקרר של הגבינות הקשות במעדניה – פרמזן באיכות גבוהה הופכת את הפסטה לתירוץ , בקבוק היין שלא נמצא במבצע של ה -3 במאה ישמח לבב אנוש ולחם טרי מהמאפיה זה הכי אחותי. וכן זה הזמן להתיידד עם הקצב והירקן (במרחק 2 מטר). בקיצור – הסוד הוא בפרודוקטים, זה טוב לשמירה על המורל, המשקל והמערכת החיסונית, בסוף אנחנו מה שאנחנו אוכלים, ואני קואראסון עם ריבה וגבינת ברי לא פיתה עם קוטג'!

3. השיעמום הוא הרוצח השקט של מערכת היחסים שנפתח עם עצמנו – זה הזמן להכניס קצת פלפל/צורות וצבעים לא שגרתיים לתפריט הקבוע שלנו.  פסטה זה כמו ספה אפורה (תישארו איתי, יש פואנטה) אפשר כל שבועיים להחליף את הכריות ולקבל סלון חדש. ופה שוב, צריך להילחם באינסטינקט לקנות דברים בסיסיים וחשובים ולהתמקד בתוספות ובדברים הקטנים והאזוטריים, שהם בסוף הדבק שישמור על היציבות שלנו. זה הזמן לייצר מלאי של צלפים, אגוזים, ערמונים, ארטישוק, גבינות קשות, לימון כבוש, סחוג, חזרת, רטבים טיפה שונים וחומצים מהממים למיניהם.

4. תזכורת – אתם עצלנים ולזרוק אוכל זה לא כיף  – כן, גם אם יהיה לכם את כל הזמן שבעולם, אם אתם מעל גיל 30 הסיכוי שמחר תהפכו מטוסטר משולשים אנושי למרתה סטיוארט שואף לשיעורי ההדבקה ברוסיה על פי דיווחי הקרמלין. בקיצור – תקנו בלי יומרות, תצאו מנקודת הנחה שאתם הולכים לאכול המון פסטה, סלט וסנדויצ'ים. לכן, ראו שוב סעיף 2 + 3 ואם אתם הולכים על פרודוקטים שכדי להגיע לצלחת דורשים בישול/פעולה כלשהי תדאגו שיהיה להם תוקף ארוך (בטטות, תפוח אדמה, בצל, אורז, פסטה, סנפרוסט, משומרים בחומץ למיניהם וכו). נכון שזה לגמרי הזמן לפתח ולהעמיק את היכולות שלכם במטבח אבל פשוט אל תבנו על זה או תקנו באופן שלא תתאכזבו מעצמכם אם זה לא יקרה.

5. פירות וירקות בעידן הקורונה –

א. מין הצומח – ירקות זה מרכיב חשוב שישמור על רעננות וחיוניות בבידוד שלכם אבל.. ראו סעיף 4 לעיל, וכן גם אם אתם ממש אוהבים פטריות וחצילים אחרי שבוע כבר לא תוכלו לשאת את המבט המאוכזב שלהם ולריח שהם יעלו יש פוטנציאל להפוך לתחושת כישלון ושנאה עצמית. על כן הסולם בו צריך למדוד את הירק שלכם לפני שאתם מכניסים אותו לסל הוא איפה הוא בסולם הרב תכליתיות (בכמה תצורות אפשר לאכול אותו) ואורח החיים (כמה זמן יחזיק), וזה הזמן להרים כמה בטטות, תפוחי אדמה, ראשי שום טריים, סלק בוואקום/יבש, צנונית, לימון ופחות או יותר זהו.

ב. ירוקים – בהמשך  לסעיף 3, ירוקים למיניהם זה תבלין נהדר ורב תכליתי לכל מה שתכינו, כדי להימנע מסעיף 4, ובכלל בשביל הנפש, ממליצה כאסטרטגיה לקנות שתילים של בזיליקום, כוסברה, נענע, שמיר, רוזמרין ופטרוזיליה. גם הגנן הגרוע בעולם יצליח להחזיק אותם בחיים לפחות שבועיים, שזה יותר זמן מששקית שתקנו בסופר תחזיק.

ג. איכסה אנשים נגעו בזה –  ככל שהזמן עובר רמת החשדנות שלנו במי שנגע בירקות עד שהגיעו אלינו וחוסר המוטיבציה שלנו ללכת להביא עוד רק תלך ותעלה, כך שנצטרך להוסיף למדד גם את ציר ה Z, שהוא כמות האנשים שבאו במגע ומישמשו את הסלט העתידי שלכם. כאן נעדיף ירקות ארוזים כמו סלנובה, מלפפונים קטנים ארוזים עלי בייבי וכו.

6. זה לא שטחי להסתכל על הקנקן – בעולם אפור ומנוכר, שבו כל אדם זה חיידק וכל ילד זה אוטובוס של חיידקים, לצבע, אסתטיקה ודיוק בצורה יש סגולות רפואיות. זר פרחים רענן, בין אם נגנב מהגינה של השכנה של אמא שלך שתקועה בבידוד לבין כזה שנרכש במחיר מופרע זה חשוב לא פחות מאוכל. זה גם הזמן לתת העדפה מתקנת לאותם פירות יפים שתפוחים ותפוזים תמיד אמרו שהאסטתיקה שלהם מפצה על היעדר אישיות ושגם הם יזדקנו בסוף – תותים, קרמבולה, דראגון פרוט, אננס – זה הזמן שלכם לזרוח ולהראות מה אתם באמת שווים. יש לציין גם שלאור המצב השקעה של 30 ש"ח בקופסה קטנטנה של פירות יער טריים כנראה תחזיר את עצמה יותר מהר מקרן ההשתלמות שנעלמה לכם בזמן שקראתם את הפוסט הזה.

7. יין ישמח לבב אנוש – אין לי מה להוסיף, אם כבר סגר אז בואו נדפוק את הראש, וברוח סעיף 2 – לכו על היקר מבין השניים, ככה שיעצים את הטעמים של האוכל המדהים שהכנו ולא יכאב לנו הראש בבוקר. גם כאן גיוון והפתעות יעזרו לשמור על התשוקה.

מקומות שמומלץ להצטייד בהם (באיזור חיפה):

ברדא – עושים משלוחים ו/או איסוף עצמי ללחמים ומאפים יבשים (מזמינים יום קודם בוואטסאפ)

אייסלון – משלוחים וטייק אווי לגלידה הכי שווה בארץ

איקה – שוקולד מליגה אחרת

משק בן צבי – ירקות אורגניים

יוניקו – קפה לפנים, עושים משלוחים

חנויות של רוסים בחיפה – נקניקים, קורנישונים, פילמני – מעדני יוליסייב ברח' הרצל (הכי טובים בקטגוריה לדעתי), מעדני רוסמן, סופרמרקט ארלוזורוב (הרד מרקט לשעבר), ועוד רבים אחרים בלאט

אטליז אבו שאקרה – ואדי ניסנס, בשר!  טרי, בכל הצורות והסוגים

ההודי – תבלינים לשמירה על הגחלת. מורדי הגיטאות 6 קרית אתא.

המעדניה בביתן אהרון – לא בחיפה אבל בדרך אם אתם באים מתל אביב- נקניקים גבינות, ריבות, לחם, פסטות, קפואים וכל מה שתרצו בערך ברמה גבוה ואסתטית

תגיות

השאר תגובה

בלוג חתול

על בלוג חתול

תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.

שנישאר בקשר?

* ההרשמה לעדכונים כאן למעלה, אל דאגה, לא יעשה שימוש אחר במייל שלך, וכמובן שאפשר לבטל רישום בכל עת.

קרמר מוסרת שהשדה הזה יכול להיות שלך ⬇