פסל החירות בפריז
Allée des cygnes
פריז ז'ה טם

הצרפתים הבאים ופסל החירות בפריז

נכתב ב-
2 באוקטובר 2020
ע"י

הכנתי פלייליסט צרפתי, כי סתיו עכשיו ואם אני לא באה ואף אחד לא בא, אז שהם יבואו ושיביאו איתם את החירות שלהם.

יושבת בסלון שלי, בריזה של סתיו נכנסת. מנשנשת שוקולד של איקה ומרגישה לכמה רגעים גאלרי לפאייט. הכי אסקפיסטי שלי בינתיים. וואי הראש שלי עדיין עובד.

מסרבת לאבד את זה. המחשבה גולשת לטיילת היפה של אי הברבורים בין פסל החירות הצרפתי לביר חכים. באמצע הסיין, שיטוט ליד זקנים פריזאים וצוותי הפקה של נטפליקס עדיין בלי מסכות מכוערות. מזל שעדיין מותר לדמיין.

המצב תכלס נורא. אבל אני לרגע שם כמו בסתיו של שנה שעברה.

הפנטזיה על מאהב צרפתי מתרחקת. אני כל כך הולכת לעוף מפה כשזה נגמר.

תגדילו את התמונות הן הרבה יותר חדות בגודל מלא

***

אז אם אני כבר פה והעלתי תמונות יפות של הטיילת באי הברבורים l'île aux cygnes, קצת מידע פרקטי-

אי הברבורים הוא אי מלאכותי שמתחיל בגשר גרנל, מתחת לגשר יש קיר טיפוס ומתקני כושר ציבוריים. בקצה האי מתנוסס פסל החירות הצרפתי שפונה מערבה כד"ש לפסל החירות הניו יורקי. משעשע לחשוב שבעבר פנה מזרחה לכיוון האייפל ובהמשך בהתאם לשיקולים דיפלומטיים סובבו אותו מערבה.

הטיילת מתחילה מגשר החירות ומגיעה לגשר ביר חכים (אפשר גם כמובן להתחיל את ההליכה בכיוון ההפוך עם הגב לאייפל), לאורכה ספסלים מאוד שלווים ועצי ערמון. לא פגשתי שם תיירים, יותר בכיוון של פריזאים ספורטיביים וקשישים חסרי מנוח. היה שם גם צוות הפקה שצילם סרט. תוך כדי הליכה נזכרתי בהמון סצינות שניראה לי שצולמו שם. ככל שמתקרבים לגשר ביר חכים עולה מפלס הזוגות המאוהבים.

 

זה טוב לכם אם אתם באיזור האייפל או טרוקדרו-ארמון שאיו

תמיד חיפשתי איך להמשיך מארמון שאיו לאייפל ולרובע השביעי בלי להידחק בזרם התיירים שמשנה לשנה נעשים אגרסיביים יותר בדרך לתמונה המושלמת עם האייפל, בין שתי אצבעות כמובן. הניסיון לימד אותי שכדי להשיג את התמונה המושלמת של האייפל צריך בהזדמנות להיכנס לחנות מוצרי נייר ולבחור גלויה יפה. לכן כשאני יורדת בגני טרוקדרו אני תמיד מכניסה את הטלפון והמצלמה לתיק, משתהה על נס האייפל בגודל אמיתי וחותכת בשיא ימינה לכיוון פאסי.

הפעם ירדנו בגנים כמעט עד למטה ל Boulevard Delessert ומשם לרו דה פאסי, שוטטנו בחנויות בוטיק (שהן באמת כאלה) ובקניון שהיה פעם ה"אינו" כאילו שאנחנו הולכות לקנות מעיל צמר ורוד ולבקר את דודה, קנינו בשוקולטרי שוקולד בצורת דובים לגור ופירות יער בשוק. התחלנו לרדת ברחובות הקטנים לכיוון תחנת הרדיו של פריז עצרנו לקפה ומאפה ב A la fontaine והגענו לגשר גרנל. בדרך ראינו תלמידים חוזרים מבית הספר, זה הזכיר לי את פריז שאני אוהבת.

אם אתם כבר שם, באיזור שלכם-

ממש מעבר לגשר ביר חכים מוזיאון לתרבות יפן הגענו אליו רטובות עד שד עצמותנו כך שהתה שלהם בא לנו טוב.

ובכלל רובע 7 מאוד שיקי וצרפתי. יש בו כמובן גם את האייפל שהוא יפה מכל זווית ובכל שעה.

נשבעתי לעלות אותו במדרגות ולא הספקתי הפעם, כי באותו רגע רק התחשק לי לשאת תפילה בגני לוקסמבורג למריה מדיצ'י שתיתן לי ברכה אז נסענו אליה במטרו ובדיוק כשהגענו השמש יצאה, לא יודעת איך, היא תמיד עושה את זה.

תגיות
מאמרים קשורים
2 תגובות
  1. הגב

    יפעת

    4 באוקטובר 2020

    עשיתי בחוכמה שהשארתי את הפוסט שלך לקפה של הבוקר ❤️

    • הגב

      חתול

      4 באוקטובר 2020

      החיים עצמם ☕ תודה יקרה 💗

השאר תגובה

בלוג חתול

על בלוג חתול

תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.

שנישאר בקשר?

* ההרשמה לעדכונים כאן למעלה, אל דאגה, לא יעשה שימוש אחר במייל שלך, וכמובן שאפשר לבטל רישום בכל עת.

קרמר מוסרת שהשדה הזה יכול להיות שלך ⬇