תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.
שמעתי השבוע את החומה של פינק פלוייד.
כמו דה ז'ה וו. רק לגיל 16 וזה מצחיק כי אני לא זוכרת מה עשיתי אתמול בבוקר, אבל את רוב המילים של האלבום הזה מסתבר שאני זוכרת לא רע.
פרספקטיבה טובה להאזנה. ושוב… המחשבות על איזה שמרנים אנחנו היום. ואיזה יופי הם ניגנו אז.
מעניין…
לספר או לא לספר. לספר. תמיד לספר. במיוחד אם אלו חדשות טובות. קארמה זוכרת כשמעבירים דברים טובים הלאה. אז יאללה נגלה גם לגוגל.. מצאנו את חירבת יפהפיה- אגוז. מקום לבהות בנוף, לכבות נוטיפיקציות ולהעביר את הראש לניוטרל.
יש משהו מאוד מגניב ולא מתאמץ ביציאה לRoad Trip באמצע השבוע, המציאות כאילו…
הכנתי פלייליסט צרפתי, כי סתיו עכשיו ואם אני לא באה ואף אחד לא בא, אז שהם יבואו ושיביאו איתם את החירות שלהם.
יושבת בסלון שלי, בריזה של סתיו נכנסת. מנשנשת שוקולד של איקה ומרגישה לכמה רגעים גאלרי לפאייט. הכי אסקפיסטי שלי בינתיים. וואי הראש שלי עדיין עובד.
מסרבת לאבד את זה….
רציתי לכתוב שנה טובה, אבל *זה* יותר מעסיק אותי כרגע ואני שמחה שטובי המוחות על זה.
אז קבלו המלצת צפיה לשנה החדשה: The social dilemma בנטפליקס
דוקו–דרמה מטריד בקטע טוב, לא לדאוג הוא לא מהסוג שיגרום לכם למחוק את עצמכם מהרשת החברתית, אבל הוא מציף את התהום שאנחנו עומדים על פיה,…
פעם בשעת לילה מאוחרת, גיגלתי "מה עושים עם חתול משוגע?" זה כניראה היה הכי נמוך שלנו, של קרמר ושלי, אבל שרדנו את זה כדי לספר. מאז עברנו דרך, וכיום אנו חיות אחת ליד השניה באושר וחופש, פחות או יותר. לכבוד יום החתול הבינלאומי, החלטתי אשכרה לכתוב על גידול חתולים, אם…
קרא את המאמר
חבר כתב פעם: שמישהו כבר יעזור לי להחליט: לנה דל ריי- וויט טראש או גאונה?
האמירה שלו בעיקר עיצבנה אותי. שנים התהפכתי על זה, כל פעם כששמעתי אותה. בפרספקטיבה של זמן, זה בדיוק הקטע שלה, היא מנעד. רגע ככה ורגע ככה וקצת כולנו, שזה הכי מוזר.
Catch a wave and take…
לפני ארבע שנים פרינס נפטר ושבר להמון א.נשים את הלב. לכבוד יום השנה, החלטתי להוליך לאנשהו את הגעגועים, הכנתי פלייליסט עם השירים שלו שאני הכי אוהבת וכתבתי כמה מילים כי קורונה עכשיו ולהתרגש עדיין מותר לי.
פרינס הוא הכי יציאה מאיזור הנוחות. הוא אף פעם לא היה בחירה טבעית. קניתי…
