שרלוט גינסבורג ניצלה את קוביד להתעסק בהנצחת אביה ומיסוד העליה לרגל לביתו שברחוב Rue de Verneuil, היא פתחה את הבית לקהל והוסיפה מוזיאון פיצפון וסופר קולי עם פיאנו בר מעבר לרחוב להשלמת החוויה. יצא לה כל כך אינטימי שכמעט בלתי אפשרי למצוא כרטיסים לסיור בבית. המכירה השנתית לחודשי הקיץ…
גינת ירק היא מקור לשמחה, שמתי לב שאני יוצאת אליה יחפה עוד לפני הקפה של הבוקר תופסת קרני שמש ראשונות ומתרגשת לראות מה צמח מה קמל. כשמבקרים אצלי היא תמיד גונבת את ההצגה ואני נשאלת עליה המון, אז ניראה לי שהגיע זמן לעשות לה מקום של כבוד.
גינת הירק…
זמן הוא המשאב הכי יקר שלנו. ככה אומרים.
כשיש לי זמן אני בוהה. הייתי רוצה לכתוב שכל יום עם הקפה של הבוקר אני בוהה. כי ככה הייתי עושה פעם. אבל אם להיות כנה זה כבר לא קורה. העצירה הזו ניראית לי פריווילגית מידיי וגם ככה אני פריווילגית מספיק.
אבל לפעמים יש…
הייתי בפריז לפני שבועיים. חזרתי עם ערמות של חוויות. דברים מדליקים באמת, חומר בערה איכותי לשנה לפחות.
ביום שישי האחרון הייתי עסוקה בלכתוב, הזמן עף לי. מין פרץ התלהבות שובב שכבר חודשים לא ביקר פה, כי בשנה האחרונה כל השבתות שלי הוקדשו לכתיבת התואר השני, שלפעמים הרגישה כמו סחיטת שפורפרת…
בואו נספר את סיפור הלגו לוקהיד מרטין F35B.
זהו סיפור על ילד צעיר שחולם ממש בגדול, על מטוס מיוחד במינו, על אימא שחיפשה דרך לעזור לו עם התקרה וגם על קהילה מקסימה ששמה יד והרימה לנו.
כשהוא בא אלי עם "אימא אני רוצה" באינטונציה של "אימא תיקני לי פליזזזז", התגובה האינסטנקטיבית…
הקטע הזה שאת קולטת שעברו 30 שנה ואת עדיין יודעת את כל המילים בע"פ.
האמת שאני לא קלטתי, פשוט קיבלתי מאח שלי את הלינק הזה בתוספת "את קולטת שעברו 30 שנה ועדיין אני יודע את כל המילים?"
טוב זה הקול של הדור שלנו והיינו ילדים חמודים.
מתאמצת פה ממש בלי ספווילרים אבל…
קל, זריז, ידידותי למקפיא, לטיולים ולבית ספר. לא מביך וכל החברים שלו מתים על זה. גאה שהבאתי את אומנות החבאת החלבון לשיא שלה במתכון הזה.
גור הגיע לגיל שיש לו יום ארוך פעם בשבוע. כמה ארוך? כזה שכל מבוגר היה מתבאס לקום בבוקר בשבילו, יוצא שהוא מגיע לארוחת צהרים רק…
