הפוסט הזה הוא ד"ש משנות השמונים. מתוק לשבת, עם כמה קישורים מעניינים. יש פה סיפור על איך פגשתי את אהוד בנאי ועל איך שהוא פגש את זהר ארגוב שאם מדובר על סדרי גודל זה לגמרי אותו דבר… לפחות בשבילי. בקיצור. תכינו קפה ואולי תביאו איתכם גם את השנורקל למקרה…

אומרים שהדברים הטובים ביותר הם חינם אז הנה משהו כזה.
כבר כמה חודשים שאני מתרגלת יוגה יום יום כי בא לי וכי זה כייף. אחרי שהדבקתי חברה בהרגל החדש (בדיוק כמו שהדביקו אותי), החלטתי שהאפליקציה הזו שווה פוסט, לא כל יום מצרפים הרגל לשגרה אז הינה משהו טוב שפשוט שווה…

הסתיו וקרייבינג לתבשיל קארי-קוקוס הביאו את המתכון הבא.
זה התחיל בשבוע שעבר כשמצאתי את עצמי בדרך חזרה מהעבודה מורעבת, באותו יום היה ניראה לי טבעי להסתדר עם כמה אגוזים ותפוחים במקום ארוחת צהרים (לא מתאים לי). בצלילות חלקית, התיישבתי בתאילנדית של התחתית, הייתי כל כך רעבה שלא באמת הייתי מסוגלת…

הדחף לעוף מפה והתרוששות עונתית בסיום החופש הגדול הביאו אותי לחפש פתרון הגיוני לסיר לחץ הזה של החגים. ניסיתי לחשוב איך עושים מקרעי החופש, נופש ראוי או לפחות בריחה מעניינת.
בהברקה של רגע שאלתי את עצמי מה עושים מלונות בארץ ביום כיפור?

גוגל קטן הראה שהמחירים של המלונות ביום כיפור נעים…

אנחנו אוהבים לבקר בתל יודפת לפחות פעמיים בשנה, בסתיו ללטף חצבים ובחורף לחפש הרפתקאות במערות המסתור של התל.
הבשורות הטובות נכון לכתיבת שורות אלו, שהחצבים כבר פורחים והתל לבן וחגיגי (ביודפת החצבים פורחים מאוחר יחסית).

יש לי מקום חם בלב למקום הזה, לאורך שנים תמיד כייף לחזור אליו, בכל הרכב. בזמן…

שנה טובה! נסיעה טובה! 🐨. #תגבירי 😎.