החיים עצמם

5 עצות טובות לגידול חתול + המדריך לטיפול בחתול משוגע

נכתב ב-
8 באוגוסט 2020
ע"י

פעם בשעת לילה מאוחרת, גיגלתי "מה עושים עם חתול משוגע?" זה כניראה היה הכי נמוך שלנו, של קרמר ושלי, אבל שרדנו את זה כדי לספר. מאז עברנו דרך, וכיום אנו חיות אחת ליד השניה באושר וחופש, פחות או יותר. לכבוד יום החתול הבינלאומי, החלטתי אשכרה לכתוב על גידול חתולים, אם אעזור לחתול אחד עשיתי את שלי.

יום החתול הוא מחווה לחתולי הרחוב וחתולי הבר. אצלנו קוראים להם "הנמרים", כי הם פרא, לא צפויים, אסירי תודה, ובדרך כלל גם מגיעים עם סיפור טוב.

אני לא מומחית לחתולים. כמו שלחתולים כניראה אין מומחית לבני אדם.

כשחושבים על זה, מאוד מפתיע איך בלוג חתול הגיע עד הלום בלי פוסט אחד בנושא, אולי כי זה תמיד ניראה לי יומרני לתת עצות, במיוחד לאור העובדה שכל חתול הוא אינדבידואליסט.

מצד שני מצאתי את עצמי שולחת את אותם קישורים מועילים לחברים, אז בשביל הסדר הטוב ריכזתי את כולם כאן.

למען הסר ספק לא יוצא לי שומדבר מהפוסט הזה.

היי @פרופלן! אולי תשחררו לנו קצת עוף ואורז? לא באמת.

צריך יותר מאוכל חתולים חינם כדי למסחר אותנו. אני עדיין מאמינה שקארמה של האינטרנט היא חברה ובד"כ עובדת טוב כשעושים טוב, אז לכו תדעו, אולי הקישורים שלי עוד יצילו מישהו-מתישהו.

 

אימצתם נמר. הנחת הבסיס היא

שיש פערי תקשורת, הם סופר חכמים (ורגישים) ועם כל הכבוד לאצילות הנמרית שלהם, הם יכולים להיות דיי פרועים. פעם ראשונה שתחצו גבול הם יסמנו לכם ש"לא" ובפעם הבאה זה כבר יכלול ציפורניים עם אופציה לדם ויוד. שתכלס זה דיי מעליב. אגב קראתי איפשהו שסף הכאב שלהם שונה משלנו ולכן הם קצרים בתגובות (הם לא מבינים שכואב לכם).

בתחילת האימוץ של קרמר כמעט נשברתי, היו לי שיחות עידוד קבועות עם עפרה, היא ואימא שלי הן ברות הסמכא שלי למדעי החתול.

עפרה מכירה את כל החתולים והגורים שזורקים בקיבוץ ומגישה להם עזרה ראשונה, היא גם מוצאת לכולם בתים אוהבים. בזמנו היא עודדה אותי לקחת אלינו את קרמר, היא ראתה בה את הפוטנציאל שאני ראיתי.

מכל השיחות איתה תמיד אהבתי לשמוע אותה אומרת

"חכי בסבלנות, זה לוקח זמן עד שהם מתרגלים".

עם אופטימיות כזו אי אפשר להתווכח. וזה נכון, נמרים צריכים זמן לרכוש חזרה אמון בבני אדם.

עם זאת, אני מודה שהיו רגעים שהצלחתי להזדהות עמוקות עם אנשים שלא סובלים חתולים, קרמר הייתה ממש קשה בהתחלה.

אבל בואו, אפשר להתבאס על חתול אנטיפט ואפשר לשאת עיניים לחורף (גרררר). כל הנמרים נהדרים בחורף. אי אפשר לקחת להם את זה, והחורף יגיע.

אגב, את השם שלי קיבלתי כשם חיבה בבית ההורים, כשאנחנו אוהבים מישהו אנחנו קוראים לו חתול/נמר/עכבר. אבא שלי למשל קורא לגור: "עכבר חתול נמרי".. מכאן אתם יכולים להבין שיצאתי בזול. לחתולים עצמם יש שמות ותארים למשל חתול מסורס הוא "חתול יועץ", להורים שלי היו כמה כאלה. כרגע יש להם את הנמרה קישטא בואי, הנמרי זז הענקי, קישטא זוזי, אפור-או-לא, ונינג'ה.

הכינוי שלי לא מעיד עלי שיש לי רפרטואר חתולים מפואר, אני גם רחוקה מלהיות קרייזי קאט ליידי, למעשה אני בחורה של חתולה אחת. אבל כן, תמיד יש לי בבית חתול או יותר נכון חתולה.

הינה כמה תמונות תזכורת מהימים הראשונים של קרמר אצלנו, מורעבת, מוכת פרעושים.

רמת מיזמוז של Can't touch this.

אם החתול שלכם נודניק או עצבני, יש סיבה.

חתולים לא סתם מעצבנים, משהו מפריע להם. תשאלו אותם, הם בדרך כלל יראו לכם.

תנו להם להוביל ותתפלאו לראות שהם ממש מדברים איתכם.

המטרדים בדרך כלל פתירים:

הקערה של האוכל מלוכלכת, הם מבקשים מים טריים, מגרד להם בגלל פרעושים/טפילי אוזניים, ואולי יש נמלי אש בבית? לא בקטע של להלחיץ, אבל אם יש, הם יהיו הראשונים שישימו לב ובדרך כלל ישמחו להראות לכם איפה הן מתהלכות.

שללתם את כל אלו?

ייתכן שהם פשוט רוצים קצת חום ואהבה, זה נדיר, חתולים בד"כ מאוד לא נזקקים, הם מסתדרים בעצמם, אבל זה קורה לפעמים שגם הם מבולבלים או נרגשים. הם מגיבים לשינויים בסביבה.

למשל בתחילת ימי הקורונה, קרמר נכנסה לחדר שלי בשש בבוקר וייללה יללות עזות, סטייל "קומי! העולם חרב! קומי! קומי! קומי!" הייתי קמה אליה לראות שהעולם סבבה, רק שלא תעיר לי עכשיו את גור עד שסופסוף אפשר לישון קצת… בכל אופן, היא נרגעה רק אחרי שאספתי אותה למיטה שלי.

זה נמשך כמה ימים עד שהיא הבינה שבטוח אצלי ופשוט נכנסה בעצמה, בשקט ונשכבה לידי.

עדיין נודניק?

קראתם לוטרינר? הוא ראה, שמע, בדק ובסוף הפטיר ב"יש לכם חתול בריא אבל משוגע"? יופי. לא להיות מתוסכלים. אלו חדשות ממש טובות. יש עוד כמה דברים אפשר לעשות, ולשם כך התכנסנו!

קחו רגע לבדוק את תנאי המחיה של החתול שלכם.

בדיוק כמו שאתם בוחנים את איכות החיים שלכם מידיי פעם. הינה החמש סנט שלי, שהרגיעו את קרמר ועזרו לי לביית אותה.

חמשת העצות שלי 🐾

1. דלת לחתול- לקום בלילה לחתול זה באמת מוגזם

עצמאות היא הדבר שהכי חשוב לחתול. למעשה היא המהות שלו.

הלילות של קרמר נמשכים כל הלילה.. אולי היא עובדת במע"צ, אולי היא צדה נמיות ואולי מנהלת פרלמנט שכונתי סוער עם סימבה… זה לא באמת משנה מה היא עושה, יש לה חיים.

היא חיית לילה, יוצאת בערב, חוזרת לנשנש משהו באחת, יוצאת לעוד סיבוב וחוזרת לפנות בוקר בין 3 ל 5. היא כזו ואין טעם להילחם בזה.

לפני שהרכבנו דלת חתולים היא יללה וטרטרה אותי בלי סוף. הייתי קמה להכניס ולהוציא אותה מלא. היה לי נדמה שהיא בוחנת את הסבלנות שלי. ואז החלטתי לשחרר אותה, התקנתי לה דלת חתולים.

מאז שיש לה את הדלת שלה יש שקט בלילה! הלוואי שכל בעיות העולם היו נפתרות בקלות, כמו שדלת לחתול פותרת את סעיף "החתול המשוגע".

אגב זה גם סוגר לי את הפינה כשאני בנסיעות. אני משאירה לה בופה והיא מגיבה טוב לשירות עצמי.

הדלת חתולים עם שבב וזה אומר שגם לקרמר יש שבב זיהוי. הדלת נפתחת רק בשבילה. מה שיפה כאן שחתולי השכונה נשארים בחוץ והיא חופשיה להיכנס ולצאת מתי שבא לה.

מכל הדברים שעשיתי בשבילה, זה הדבר שהכי שיפר את איכות החיים שלה וגם את שלנו. היא פשוט חתולה אחרת!

לדלת שהתקנתי קוראים SureFlap Microchip Pet Door. התקנתי אותה עם חברה ישראלית שמשווקת אותה.

הם הגיעו אלי והתקינו, ואז קראתי לוטרינר שישים לקרמר שבב.

זה סיפור קצת יקר שדורש גם מאמץ מסוים עד שהחתול מסתגל, אבל השתלם מאוד לטווח הארוך.

לגבי הדלת, אף אחד פה לא הסכים לנסר לי אותה, אבל אם יש לכם חוש טכני תרכשו ותתקינו בעצמכם, זה לא סיפור.

המכשיר עובד על סוללות, במהלך השנתיים האחרונות החלפתי סוללות פעם אחת.

תחזוקה- צריך להעביר מגבון אחת לשבוע כדי לנקות את העין האלקטרונית של המכשיר (אחרת קורא השבבים מתלכלכך והסוללות מתבזבזות).

כשעברתי דירה זה היה אחד הדברים הראשונים שעברו איתי, קיבלתי תזכורת של כמה ימים (עד שהתקנתי את הדלת מחדש) איך זה לקום לחתול בלילה ומבחינתי אין אופציה לחזור אחורה.

מדובר פה על רמת חשיבות של מדיח כלים. מסוג הדברים שלא תבינו איך הסתדרתם בלעדיהם קודם.

הינה קרמר באחת הפעמים הראשונות שניסתה את הדלת שלה.

2. אוכל חתולים

נושא מהותי. חתולים רגישים וסובלים מתחלואות העולם המודרני בדיוק כמונו.

פליז, פליז, פליז אל תאכילו את החתול שלכם בשאריות מזון או במוצרי חלב (זה גורם להם לשלשל) ולא, אוכל חתולים זול (זבל) הוא לא פתרון, כי אמנם הוא טעים להם אבל הם אוכלים ממנו בכמויות, לא שובעים, משמינים וחולים.

איך יודעים שאוכל חתולים טוב?

קודם כל, אין לו ריח (כמה מפתיע!) כף אחת או שתיים ממנו זה כל מה שהחתול צריך כדי לשבוע. החתול שלכם גם לא יסכים להחליף אותו בחיים.

קרמר חתולת פרימיום שכמותה, כבר שלוש שנים אוכלת את אותה פורמולה של פרופלן "עוף ואורז". ניסיתי כמה פעמים להחליף לה אבל אין עם מי לדבר. הייתה פה שביתה איטלקית.

בפרספקטיבה של זמן, המזון כניראה שומר עליה בריאה ומרוצה.

גודל השק-

אף מבצע על שק גדול לא שווה את העצבים בניסיון לשכנע חתול לאכול אוכל חתולים שהתייבש (אחת שיודעת).

אני קונה שק קטן של 3 ק"ג ומחלקת לצנצנות וקופסאות זכוכית כדי לשמור על הטריות. הכמות מספיקה לחודשיים וחצי בערך.

3. מזרקת מים לחתול (חתול תרדי מהשיש!/ צאי מהמקלחת!)

ניסיתם לשתות מים שעמדו בכוס יותר משעה? אם לא, אתם חייבים לנסות! מספיק שלוק קטן להבין למה חתולים מעדיפים מים זורמים.

חתולים מאוד אסרטיביים בנושא, הם נואשים לשתות מיים טריים ולכן קופצים על השיש במטבח או שותים מהריצפה במקלחת או נכנסים לתוך האסלה (קרמר נו באמת?).

חתולים מפתחים בעיות בכליות כי הם לא שותים מספיק. ממש כואב הלב. תעזרו להם לשתות יותר.

המזרקה היא פיתרון טוב.

שימו לב שחייבים להחליף מים כל יום או כל יומיים, לכל היותר, גם אם המזרקה גדולה. כשהמיים לא טריים קרמר מתיישבת ליד המזרקה ומחככת את הראש בדפנות, ככה היא מסמנת לי שהגיע הזמן.

את הפילטר אני מחליפה פעם בחודש. יש לי את הפילטר הכי פשוט מבד ששומר שהשיערות והליכלוך לא יכנסו לתוך המים. ניסיתי את הפילטר פחם שמחזיק קצת יותר זמן, לדעתי הוא סתם יקר ולמלא פלסטיקים.

כשאתם קונים מזרקה, שימו לב מאיזו מדינה אתם מזמינים כדי שלא תתקעו עם תקע אמריקאי.

לנו יש מזרקת פרח של Catit. המשאבה עובדת יופי כשנתיים.

4. טיפול בזמן נגד פרעושים, טפילי אוזניים ותולעים.

אל תתעלמו מההודעות של המרפאה. לחתולים יש סף סבל מאוד גבוה. הם יתלוננו רק אם הם בדרך למות.

הם לא יגידו לכם "מגרד לי". הם רק יהיו עצבניים וחסרי סבלנות. וכשזה יקרה גם אתם כבר תתחילו להתגרד…

כשחתול מתגרד יש סיבה. תתחילו מאמפולה נגד פרעושים (גם בחורף!)

ההברקה היחידה שיש לי בנושא היא חומר שנקרא ברווקטו- אמפולה אחת שמגנה על החתול חודשיים- שלושה (תלוי בעונה). אפשר למצוא אותה רק אצל וטרינרים או אצל אביהו במחסן הכללי (מנעמי הקיבוץ).

חתולים מאוד סובלים מנמלים.

שימו לב שאם נמלים טיפסו על האוכל שלהם הם לא יגעו בו יותר. כניראה הן משאירות אחריהן ריח או חומר שדוחה אותם או שסתם לא בא להם לאכול אוכל שחיה אחרת נגעה בו.

בקיץ, כדי לפתור את זה אנחנו מניחים את האוכל של קרמר בתוך קערה רחבה עם מיים ויוצרים אי- הנמלים לא שוחות! 🏖

5. דברו עם הנמר שלכם. הוא רוצה לשמוע.

כשקרמר נכנסת הבייתה היא קודם כל נעמדת באמצע הבית ואומרת שלום (מיאו חזק במיוחד) אח"כ היא עוברת לידנו ומלטפת עם הזנב. סוג של Honey I'm Home! כשגור בבית היא מתיישבת לידו ומסתכלת מה הוא בונה (בלגו).

כשהיא נכנסת ואומרת שלום, אני תמיד עוצרת את מה שאני עושה ועונה לה: שלום קרמר! איזו מהממת את! גם אני שמחה לראות אותך!

אם לא אענה, סביר שהיא תתקרב ותיתן לי נשיכת אהבה, לא פוצעת, רק מסמנת. אם אמשיך בשלי היא תשרוט או תנשך. אני אתעצבן שכואב לי, היא תיבהל ותברח החוצה. בכל זאת, נמר. בקיצור תהיו חברים ותגידו שלום.

דיבור צפוף

לפעמים כשאני רוצה לקום מהספה והיא לידי, יש לה את המבט של "תשארי איתי עוד כמה דקות". אז אני משתדלת להישאר, מלטפת ואנחנו רגע מדברות.

כשחתול מישיר אליכם מבט ועוצם את העיניים הוא כניראה אומר לכם שהוא מבסוט והוא סומך עליכם שלא תפגעו בו.

אתם מוזמנים לעשות אותו הדבר, זה קצת מפחיד בהתחלה כי זה הופך גם אותכם לפגיעים, אבל בהמשך ככל שהמרחק יצטמצם זה ייצור בינכם אמון.

קרמר למשל, מדברת במצמוצים ארוכים. בחודשים הראשונים כשהיא לא נתנה לנו ללטף אותה, היא הייתה ממצמצת לנו מצמוצי אהבה, עם הזמן היא נתנה ללטף אותה וממש לפני כמה ימים היא באה לשבת אצלי בפעם הראשונה.

קרמר הגיעה אלינו פרא, חתולה שרגילה לחיות בחוץ, שונאת בני אדם ופחדנית. היא בילתה את היומיים הראשונים שלה מתחת לתנור אפייה שלנו, רק אחרי כמה חודשים טובים הרשתה לנו להתקרב.

עם הזמן והטיפול היא התבייתה, כיום היא מלקקת את גור ויכולה להתיישב על הכתף שלי ולגרגר לי לתוך האוזן. כשאחד מאיתנו לא מרגיש טוב או מצוברח היא תבוא להיות איתו.

אגב, גירגור מרגיע של חתול זו סגולה לבריאות.

תגיות
מאמרים קשורים
2 תגובות
  1. הגב

    טלי סלונים

    8 באוגוסט 2020

    יואוווו… חתול זו את??? איזה פוסט אמפטי על החיה שעלולה להיתפס כאנטיפתית בעולם כולו. היו לי חתולים כילדה, חולת גרגורים. תודה, נמרה❤

    • הגב

      חתול

      8 באוגוסט 2020

      כייף לקרוא אותך בתגובות😉 נמרה אל נמרה. תודה!

השאר תגובה

בלוג חתול

על בלוג חתול

תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.

שנישאר בקשר?

* ההרשמה לעדכונים כאן למעלה, אל דאגה, לא יעשה שימוש אחר במייל שלך, וכמובן שאפשר לבטל רישום בכל עת.

קרמר מוסרת שהשדה הזה יכול להיות שלך ⬇