סיור וינטג' בפריז עם סטייליסטית צרפתיה
בחיפושי אחר אותו ז'ה נה סה קווה חמקמק, קבעתי עם סטייליסטית פריזאית לבוקר של שופינג במארה. חוויה מוזרה ומעניינת, זכיתי להצצה לעולם הבא של מותגי היוקרה וחזרתי הבייתה עם הרבה חומר למחשבה ומעיל אחד שכניראה ישאר רלוונטי לנצח
הצתה מאוחרת. יש דברים שמבינים את טיבם רק בדיעבד. לכן לא כתבתי על הסיור ההוא עם סטפאני, הסטייליסטית הצרפתיה אי שם ב2019.
כשהסיור ההוא הסתיים, הרגשתי שהיה לי נחמד, מעניין אבל קצת טעון כי הוא היה שונה לגמרי ממה שציפיתי ולא בדיוק הבנתי מה קרה לי שם.
מצד אחד שמחתי לגלות שיש גוון ורדרד מאוד מסויים שממש מחמיא לעור הפנים שלי אבל מצד שני היא לקחה אותנו לחנויות שבחיים לא הייתי נכנסת אליהן מיוזמתי,
ואם להודות באמת, הייתה שם גם רכישה מאוד גדולה של מעיל צמר ענק שלא הייתי סגורה עליה עד הסוף, כי קניתי בעיקר מתוך לחץ חברתי ולא כי באמת רציתי, חזרתי בתחושה של איך נפלו גיבורות.
אמנם מדובר בפיס ובפריט שהוא טיימלס שאלו שתי תכונות חשובות מאוד למעיל אבל בסופו של דבר לא הבנתי מה ההתלהבות. הוא לא הטעם שלי, ולקנות מעיל בסוף מאי זה בעאסה למרות הרציונאל שהחורף בוא יבוא.
המעיל התיישן בארון שלי בערך שנתיים. השתדלתי לשכוח ממנו. וגם קצת מהסיור ההוא למרות שמאז בארח פלא התרבו הפריטים הורדרדים במלתחה שלי.
למה נזכרתי עכשיו בסיור ההוא?
כי כל הזמן אנשים שואלים על סיורים מגניבים בפריז ואני מוצאת את עצמי שוב ושוב מספרת על זה. אז אולי בכל זאת קרה לי שם משהו ועבר מספיק זמן כדי שאוכל לכתוב ולצחוק על זה קצת.
הבוקר, באפס מעלות, כשנכנסתי לאוטו הקפוא והתכרבלתי במעיל הוינטאג' הממותג הצרפתי והיוקרתי שכבר לא מייצרים יותר כמותו, הבנתי את הרכישה ההיא- הוא בהחלט טיימלס.
מעיל עם נוכחות. לא מפה ולא 2022. כל כך מחמם שלא צריך צעיף רק מטפחת בשביל הצבע. בחורף האחרון אני חורשת עליו, כי יש קורונה ואין פריז ומספיק קר; עם ז'קט ונעלי עקב או עם טייץ וסניקרס. מתפעלת איך הוא כזה שיק כדי ללכת עם כל דבר.
היום בפעם ראשונה התחלתי להרהר מי לבשה אותו לפני ומה הסיפור שלו. חשבתי גם על הסיור ההוא שהוציא אותי מאיזור הנוחות, על מה שסטפאני לימדה אותי בשעתיים של סיור ואיך שבלי לשים לב אני כל פעם קושרת מטפחת כמו שהיא הדגימה לי.
איך הגעתי לסטייליסטית פריזאית?
חיפשתי משהו מגניב לעשות בפריז. התחלתי לחפש ב airbnb experiences והיו שם התנסויות מקוריות כמו מישהי שמחלקת פרחים לחנויות פרחים ומציעה סיור בשוק הסיטונאי בחמש בבוקר, או אומן גראפיטי שמציע סיבוב בצד הפרוע של העיר, היו גם חובבי אוכל ויין מקומיים שמציעים סיבוב ברים ומעדניות.
זה קטע להסתובב בעיר זרה עם מקומי.ת. הכל ניראה מלהיב, אבל ההתעסקות הזו במה זה שיק פריזאי תמיד סיקרנה אותי ואם יש משהו שיחודי לעיר הזו זה הז'ה נה סה קווה הזה שאין בשום עיר אחרת ואותו רציתי למצוא.
אז קבעתי עם סטפני שהיא סטייליסטית צרפתיה .
על ציפיות וסטייל לפעם הבאה-
1. לבוא עם תקציב מוגדר.
2. וינטאג' או חדש? תחשבו מה בא לכם, אנחנו נגררנו לסיור וינטאג' שהיה לי מוזר כי אני פחות בקטע. בדיעבד הייתי מבקשת ממנה לקחת אותנו לחנויות של מעצבים צעירים.
3. על מבוכה- סטפאני הלכה איתי על הלא צפוי ואפשר לראות בתמונות כמה אני נבוכה מהבחירות שלה. שהיום אגב לא נראות לי מביכות בכלל. לצרפתים האלה יש את הסטייל שלהם ובשביל זה התכנסנו.
4. תצלמו את כל הלוקים שהיא מרכיבה לכם. גם אם הם "לא". עכשיו אני מתבאסת שאני לא זוכרת מה היא בחרה שלא קניתי.
5. לכו לאכול איתה פלאפל בסוף הסיור (נו אתם כבר ממילא ברובע היהודי), או שבו איתה לקפה. עכשיו אני קצת מצטערת שלא יצא לי להכיר אותה יותר.
והינה מרג'ורי המהממת מסבירה מה זה שיק צרפתי, אחד הטובים. תהנו ?
