החיים שלי. קצת צחוקים, קצת בכי, ילד אהוב אחד וחתולה מצ'וגעת.
שומדבר לא נורמלי. לפעמים אני לא מאמינה שיש יותר נמוך ואז פותחת חדשות ומכבה. לפעמים אני לא פותחת חדשות בכלל ומחכה שאמא תשאל אותי שמעת? ואח"כ תאמר- תגידי איפה את חיה? הרי ידוע שחדשות רעות מגיעות מהר.
אני מוצאת תעסוקה בדברים פרודוקטיביים שאין בהם יותר מידיי אשמה, נותנת לידיים לעבוד….
גינת ירק היא מקור לשמחה, שמתי לב שאני יוצאת אליה יחפה עוד לפני הקפה של הבוקר תופסת קרני שמש ראשונות ומתרגשת לראות מה צמח מה קמל. כשמבקרים אצלי היא תמיד גונבת את ההצגה ואני נשאלת עליה המון, אז ניראה לי שהגיע זמן לעשות לה מקום של כבוד.
גינת הירק…
זמן הוא המשאב הכי יקר שלנו. ככה אומרים.
כשיש לי זמן אני בוהה. הייתי רוצה לכתוב שכל יום עם הקפה של הבוקר אני בוהה. כי ככה הייתי עושה פעם. אבל אם להיות כנה זה כבר לא קורה. העצירה הזו ניראית לי פריווילגית מידיי וגם ככה אני פריווילגית מספיק.
אבל לפעמים יש…
הייתי בפריז לפני שבועיים. חזרתי עם ערמות של חוויות. דברים מדליקים באמת, חומר בערה איכותי לשנה לפחות.
ביום שישי האחרון הייתי עסוקה בלכתוב, הזמן עף לי. מין פרץ התלהבות שובב שכבר חודשים לא ביקר פה, כי בשנה האחרונה כל השבתות שלי הוקדשו לכתיבת התואר השני, שלפעמים הרגישה כמו סחיטת שפורפרת…
בואו נספר את סיפור הלגו לוקהיד מרטין F35B.
זהו סיפור על ילד צעיר שחולם ממש בגדול, על מטוס מיוחד במינו, על אימא שחיפשה דרך לעזור לו עם התקרה וגם על קהילה מקסימה ששמה יד והרימה לנו.
כשהוא בא אלי עם "אימא אני רוצה" באינטונציה של "אימא תיקני לי פליזזזז", התגובה האינסטנקטיבית…
הקטע הזה שאת קולטת שעברו 30 שנה ואת עדיין יודעת את כל המילים בע"פ.
האמת שאני לא קלטתי, פשוט קיבלתי מאח שלי את הלינק הזה בתוספת "את קולטת שעברו 30 שנה ועדיין אני יודע את כל המילים?"
טוב זה הקול של הדור שלנו והיינו ילדים חמודים.
מתאמצת פה ממש בלי ספווילרים אבל…
קל, זריז, ידידותי למקפיא, לטיולים ולבית ספר. לא מביך וכל החברים שלו מתים על זה. גאה שהבאתי את אומנות החבאת החלבון לשיא שלה במתכון הזה.
גור הגיע לגיל שיש לו יום ארוך פעם בשבוע. כמה ארוך? כזה שכל מבוגר היה מתבאס לקום בבוקר בשבילו, יוצא שהוא מגיע לארוחת צהרים רק…
המלצה מכל הלב לשידרוג עמדת העבודה שלכם ופינוי השולחן למה שחשוב באמת- שיהיה נוח.
כשאני חושבת על משהו טוב שיצא מהקורונה- ללא ספק זו עמדת העבודה המשודרגת שלי.
עד לפני כמה חודשים עבדתי על לפטופ, כמו רוב אנשי ה web, עבדתי מכל מקום, מוכנה לתזוזה, למשרד, לנסיעה ללקוחות או לרביצה על…
שמעתי השבוע את החומה של פינק פלוייד.
כמו דה ז'ה וו. רק לגיל 16 וזה מצחיק כי אני לא זוכרת מה עשיתי אתמול בבוקר, אבל את רוב המילים של האלבום הזה מסתבר שאני זוכרת לא רע.
פרספקטיבה טובה להאזנה. ושוב… המחשבות על איזה שמרנים אנחנו היום. ואיזה יופי הם ניגנו אז.
מעניין…
פעם בשעת לילה מאוחרת, גיגלתי "מה עושים עם חתול משוגע?" זה כניראה היה הכי נמוך שלנו, של קרמר ושלי, אבל שרדנו את זה כדי לספר. מאז עברנו דרך, וכיום אנו חיות אחת ליד השניה באושר וחופש, פחות או יותר. לכבוד יום החתול הבינלאומי, החלטתי אשכרה לכתוב על גידול חתולים, אם…
תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.
