הזמנתי בטעות כרטיסים נפלאים לקונצרט הפילהרמונית של וינה מאחורי התזמורת. קיבלנו את אחת החוויות המשוגעות והמיוחדות שחובבי מוזיקה קלאסית חולמים עליהן בלילות וחובבי מוזיקה באשר הם חייבים לחוות.
מסתבר שחלקים…
תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.
