מיטיבי רגש

אימא רשעית. חתול סטייל

נכתב ב-
23 בפברואר 2021
ע"י

זה קרה ללא הכנה מוקדמת, אור ליום שני כלשהו וחצי שעה לפני הקפה של הבוקר, אי שם בגיל שבע וחצי, גור ביקש שיעור במה קורה כשמאחרים לבית הספר. היה לו חצי חיוך חצוף ושובב.

ראיתי את הסלילים הצעירים בראש שלו לוחצים על Record ומקליטים את התגובה שלי. הרגשתי את הדרמה. הרגשתי שמשהו, מכל מה שנאמר עכשיו, עוד יעובד עד דק אצל הפסיכולוג שלו אי שם בגיל 40…

ניסיתי בטוב, ניסיתי בהיגיון ולבסוף בחוסר חשק עשיתי סצינה שכל השכונה כנראה שמעה.

חזרתי שפופה. כתבתי טקסט למורה שלו-

בוקר טוב ורד
גור איחר הבוקר כי הוא רצה לבדוק מה קורה כשמאחרים (מאוד כעסתי עליו).
הוא אמור להיכנס עכשיו לכיתה. אתפוס אותו לשיחה אחה"צ. אשמח שתנחי אותי מה את רוצה שאגיד לו.

ושחררתי בכוח, כמו שסיגל אומרת. כמה שעות מאוחר יותר ורד ענתה לי-

כלום, נפלא שהוא משתובב, הוא היה מאושר היום.
זה בסדר להיות לפעמים ילד לא טוב. רק להגיד לו שורד סיפרה ש"היה לך יום נהדר בבית הספר ואשמח אם מה שקרה היום לא יחזור". ממוקד קצר ומסביר שאת לא מקבלת התנהגות כזאת.

הסצינה שעשיתי הייתה רחוקה מלהיות ביצוע מושלם ל"אימא כועסת", היו לי כבר ביצועים יותר מוצלחים, מבאס אותי שדווקא את זה הוא בטח יזכור…

התגובה של ורד נתנה לי פרספקטיבה וטוב שכך.

ברגעים כאלה אני חוזרת לקטע שכתבה ליאת גת ומבצע שלמה ארצי. אין על אימא רשעית. האזנה נעימה!

 

 

תגיות
מאמרים קשורים

השאר תגובה

בלוג חתול

על בלוג חתול

תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.

שנישאר בקשר?

* ההרשמה לעדכונים כאן למעלה, אל דאגה, לא יעשה שימוש אחר במייל שלך, וכמובן שאפשר לבטל רישום בכל עת.

קרמר מוסרת שהשדה הזה יכול להיות שלך ⬇