לא זוכרת איך בדיוק מצאתי את 5 Rue de Verneuil, מנפלאות האינסטגרם כנראה.
מהמקומות שבחיים לא הייתי חושבת לחפש. אבל משהו במחוות של הגרפיטי נראו לי מעניינות במיוחד.

תמיד דמיינתי את הסצנה שמלודי נלסון נכנסת עם האופניים שלה לתוך הרולס רויס שלו או שבעצם הוא נכנס בה.
התפאורה הייתה לי ברורה לגמרי….

קפה בבוקר, קרוק מסייה בצהרים, דרינק אחה"צ וחשק לא מוסבר לקרם ברולה בעשר וחצי בלילה.
אלה הסיבות לבחור את הלינה שלכם קרוב לקפה שכונתי שווה במיוחד.
הנה רשימת המוצלחים שלי (שניים) כי לדעתי אין טעם לזפזפ בין יותר- ככל שמתמידים לחזור למקום, מקבלים יותר כוכביות וחיוכים.

Le Hibou
הקפה יקר אש על כן…

דמיינו לכם.. רוכבים על גדות הסיין. חולפים ליד הנוטרדאם בנתיב של האוטובוסים (!)
מנסים לשמור על קור רוח.. אחרי 2 דקות מבינים שזה לא ביג דיל… מתרגלים לרעיון ונהנים מהנוף…
המבט נפתח קדימה. נהנים מהבריזה. מרימים הילוך. הנה סנט שאפל! עשר דקות נוספות והנה האייפל מצד שמאל.
עולים על גשר Bir-Hakeim כדי לחצות…

תמיד רציתי להסתובב עם זר פרחים בעיר. כל כך מתבקש. ועל פניו לא בהישג יד. אז זהו שלא עוד.
חנויות פרחים בפריז תמיד הלהיבו אותי. הסידורים והעציצים כל כך יפים ומלאים בשיק אירופאי כזה ששום גלובליזציה לא יכולה עליו.

מאידך כתיירת התבאסתי לקנות ולהיפרד מזר או מעציץ כל כך מהר. תמיד…

"פריז כבר לא אותו דבר."
מחשבה מעציבה כל הדרך מ CDG למלון. מאהלים ואשפה ברחובות.
גרפיטי מהסוג המכוער. האקספו ניראה מוזנח, מסעדות הודיות אחת אחרי השנייה. אנשים נוסעים ברכבים חבוטים. זכרתי שהפרברים מגעילים אבל הינה אנחנו כבר בכניסה לעיר. "ככה לא זכרתי אותה"…
פתאום, כמו בסרט טוב, מאחת הדלתות של בניין גדול…

*עדכון* זהו פוסט ארכיון.. נכתב אי שם ב 2012. הטיול הכי רומנטי וכייפי שחוויתי. סעו לשם בלי להסס רק תצליבו מידע לפני הנסיעה..
אני לא אוהבת יין מבעבע. או לפחות כך חשבתי. תמיד זה הזכיר לי יין פנטזיה מה 80'… או למברוסקו שברוב המקרים מזכיר לי פאנטה על גזים. לא…