החיים עצמם

לפעמים אני מתגעגעת לפרינס

נכתב ב-
22 באפריל 2020
ע"י

לפני ארבע שנים פרינס נפטר ושבר להמון א.נשים את הלב. לכבוד יום השנה, החלטתי להוליך לאנשהו את הגעגועים, הכנתי פלייליסט עם השירים שלו שאני הכי אוהבת וכתבתי כמה מילים כי קורונה עכשיו ולהתרגש עדיין מותר לי.

פרינס הוא הכי יציאה מאיזור הנוחות. הוא אף פעם לא היה בחירה טבעית. קניתי דיסק אוסף שלו כשהייתי בתיכון וחיכיתי לאוטובוס בתחנה המרכזית החדשה. אני זוכרת מצויין איך כל הדרך לבאר שבע העברתי קדימה את רוב השירים שלו וניסיתי להבין מה קניתי.

אגב עד היום אני מתקשה לשמוע את קיס וקרים ומדלגת על רצועות חופרות מידיי.

בכנות, אני לא יודעת למה קניתי את הדיסק. אולי כי חשבתי שזה יהיה מגניב? אולי כי נזכרתי בדורה קורצת לי ושרה יו סקסי מאדר פאקר כשהתכוננו למסיבה בבית גד"ש? חמודות. אולי כי באמת הייתי קצת קלולסית.

כצפוי, הדיסק אכן קישט לי את המדף.

גיליתי את פרינס עשר שנים מאוחר יותר אצל הפיינשמקר. הוא ניגן את פרפל ריין במערכת המטורפת שלו. ואני חושבת שגם על הפסנתר. הייתי בהלם. מי שלא שמע את השיר הזה בסאונד מעולה כאילו לא שמע אותו מעולם!

מאז פרינס = Mood + ווליום. הם באים ביחד. אני אוהבת כשזה קורה.

לקום בבוקר ולקפץ מול המראה עם THE POPE

לנקות את הבית עם ליטל רד קורבט ולייל באוטו (באופן כללי) הם הגילטי פלז'ר שלי.

הביוגרפיה של פרינס מרתקת, ביחד עם המוזיקה שלו זה הרבה חומר למחשבה, במיוחד ב 2020 כשהליברליות מתרחקת מאיתנו, כמו המסיבות בריכה של MTV בניינטיס'.

הבוקר גיליתי 2 קמטים חדשים ועמוקים על המצח, הם לא היו שם אתמול.

לא יודעת מה הם באים להגיד. אולי שבכל זאת קצת התבגרתי.

מה שבטוח כשהשיט סטורם הזה יגמר אני עוד פחות אשים *** על מה שמקובל.

Let me show you baby I'm a talented boy

את Sometimes it snows in April

שמעתי בפעם הראשונה רק לפני כמה חודשים, נסתרות ומקסימות הן דרכי ספוטיפיי.

הייתי אומרת שזה מזל אבל זה בטח קרה בזכות אלגוריתם או בינה מלאכותית, שקלטו אפילו את הטעם המוזר שלי במוזיקה.

עובדת בונוס

פרינס היה ממתנגדי שיחרור מוזיקה לאינטרנט ועד ממש לאחרונה, אי אפשר היה למצוא את השירים שלו ברשת.

זו גם הסיבה ששמעתי אותו רק בפורמט של דיסק והכרתי מעט שירים. היום הכל פתוח. ממש תיבת אוצר.

השיר הזה מאוד אירוני. למה אפריל, למה שלג ולמה למות. הוא פותח את הפלייליסט והינה גם מצאתי אותו ביוטיוב. האזנה נעימה 🎧

תגיות
מאמרים קשורים
2 תגובות
  1. הגב

    נעם

    25 באפריל 2020

    איזה כבוד להופיע בזכרונות ובפוסט שלך 🌸
    לקח גם לי זמן להעריך את המאדרפאקר. אני מת גם על Let’s go crazy, Alphabet street, Nothing compares to you, Bitch, And god created woman, You got the look, Sign O’ the times ויש עוד. והוא היה חתיכת גיטריסט שכל הגיטריסטים מורידים בפניו את הכובע.

    • הגב

      חתול

      26 באפריל 2020

      ✌.
      מזל שכתבתי את הכתבה כי הגעתי אחרי המון שנים שוב ל Nothing compares to you, שכחתי לגמרי שהוא המקור!
      כייף לראות אותך בתגובות 😎

השאר תגובה

בלוג חתול

על בלוג חתול

תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.

שנישאר בקשר?

* ההרשמה לעדכונים כאן למעלה, אל דאגה, לא יעשה שימוש אחר במייל שלך, וכמובן שאפשר לבטל רישום בכל עת.

קרמר מוסרת שהשדה הזה יכול להיות שלך ⬇