ואז מצאתי את עצמי שומעת טיילור סוויפט. טוב בערך
אחת הלהקות שאני הכי אוהבת בעולם היא בון איבר (Bon Iver). בזמן הלוק-דאון, מסתבר שטיילור סוויפט יצרה אלבום בייתי, בון איבר מלווים אותה
התוצאה מרטיטה. ברצינות. האלבום כולו מרגש ומקסים….
אחת הלהקות שאני הכי אוהבת בעולם היא בון איבר (Bon Iver). בזמן הלוק-דאון, מסתבר שטיילור סוויפט יצרה אלבום בייתי, בון איבר מלווים אותה
התוצאה מרטיטה. ברצינות. האלבום כולו מרגש ומקסים….
אחרי שהכל נגמר, השמלה הצרפתיה חזרה לארון והזיכרונות המודפסים לקופסא למעלה.
נשארו ההתכתבויות. הראיה החומרית האחרונה של מה שכביכול קרה. תחילתן סוערות וסופן לקוניות.
משאירות סיפור שלם לא כתוב. נעדרות ממנו…
שמעתי השבוע את החומה של פינק פלוייד.
כמו דה ז'ה וו. רק לגיל 16 וזה מצחיק כי אני לא זוכרת מה עשיתי אתמול בבוקר, אבל את רוב המילים של האלבום…
הכנתי פלייליסט צרפתי, כי סתיו עכשיו ואם אני לא באה ואף אחד לא בא, אז שהם יבואו ושיביאו איתם את החירות שלהם.
יושבת בסלון שלי, בריזה של סתיו נכנסת. מנשנשת…
חבר כתב פעם: שמישהו כבר יעזור לי להחליט: לנה דל ריי- וויט טראש או גאונה?
האמירה שלו בעיקר עיצבנה אותי. שנים התהפכתי על זה, כל פעם כששמעתי אותה. בפרספקטיבה של…
תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.
