פריז לבד. סופ"ש סולו ברובע הלטיני
"פריז כבר לא אותו דבר."
מחשבה מעציבה כל הדרך מ CDG למלון. מאהלים ואשפה ברחובות.
גרפיטי מהסוג המכוער. האקספו ניראה מוזנח, מסעדות הודיות אחת אחרי השנייה. אנשים נוסעים ברכבים חבוטים. זכרתי…
"פריז כבר לא אותו דבר."
מחשבה מעציבה כל הדרך מ CDG למלון. מאהלים ואשפה ברחובות.
גרפיטי מהסוג המכוער. האקספו ניראה מוזנח, מסעדות הודיות אחת אחרי השנייה. אנשים נוסעים ברכבים חבוטים. זכרתי…
תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.
