הבלוג של אהוד בנאי ומחרוזת אסוציאציות שמסתיימת במה לך ילדה. בערך.
הפוסט הזה הוא ד"ש משנות השמונים. מתוק לשבת, עם כמה קישורים מעניינים. יש פה סיפור על איך פגשתי את אהוד בנאי ועל איך שהוא פגש את זהר ארגוב שאם…
הפוסט הזה הוא ד"ש משנות השמונים. מתוק לשבת, עם כמה קישורים מעניינים. יש פה סיפור על איך פגשתי את אהוד בנאי ועל איך שהוא פגש את זהר ארגוב שאם…
תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.
