ניל יאנג והירוקים. על התור לסלט ושוק מובר (Maubert)
כל ביקור אני קופצת לשוק מובר, ניראה שהגלובליזציה לא הגיעה אליו והוא נישאר שכונתי ומאוד פורצתי (צרפתי עם קורט התנשאות).
תמיד קורים בו דברים נחמדים. וזו סיבה מספיק טובה להתחיל…
כל ביקור אני קופצת לשוק מובר, ניראה שהגלובליזציה לא הגיעה אליו והוא נישאר שכונתי ומאוד פורצתי (צרפתי עם קורט התנשאות).
תמיד קורים בו דברים נחמדים. וזו סיבה מספיק טובה להתחיל…
אני לא חובבת מוזיאונים, אבל גנים של מוזיאונים דווקא כן.
הגן של מוזיאון רודן צולם בכל כך הרבה סרטים, בעיקר כרקע להתרחשות.
זכורה לי היטב הסצנה מחצות בפריז כשהאמריקאים פוסעים בגן…
לפני כל ביקור בעיר אני מסמנת מטרה אחת לשופינג. משהו שאין לי, שתמיד רציתי, משהו שקשה למצוא בארץ, משהו עם שיק אירופאי, פריט שעשויי כמו שצריך.
בשנים האחרונות החשק הזה…
לא זוכרת איך בדיוק מצאתי את 5 Rue de Verneuil, מנפלאות האינסטגרם כנראה.
מהמקומות שבחיים לא הייתי חושבת לחפש. אבל משהו במחוות של הגרפיטי נראו לי מעניינות במיוחד.
תמיד דמיינתי את…
קפה בבוקר, קרוק מסייה בצהרים, דרינק אחה"צ וחשק לא מוסבר לקרם ברולה בעשר וחצי בלילה.
אלה הסיבות לבחור את הלינה שלכם קרוב לקפה שכונתי שווה במיוחד.
הנה רשימת המוצלחים שלי (שניים)…
תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.
