אוספים זיכרונות. בריכת הסוסים. עין יבקע
יש לי בראש זיכרון ילדות עמום שחוזר כל קיץ.
נסענו לברכת הסוסים על אופניים, ישבתי אצל אבא שלי בכיסא תינוק מקדימה, זו הייתה נסיעה ארוכה ונרדמתי לו על הכידון. אני…
יש לי בראש זיכרון ילדות עמום שחוזר כל קיץ.
נסענו לברכת הסוסים על אופניים, ישבתי אצל אבא שלי בכיסא תינוק מקדימה, זו הייתה נסיעה ארוכה ונרדמתי לו על הכידון. אני…
חיפשנו מה לעשות בפריז בערב. וכידוע הופעות בחו"ל זה כייף, אז יאללה.
מולי נילסון היא זמרת (singer song writer ליתר דיוק) והיא קצת תופעה.
אני חושבת שמאז ימי Lungs של פלורנס…
דניאל יפה היה איש מאוד מיוחד. אני זוכרת אותו גדול וחזק. יסודי. להנציח את זכרו כסלע שצופה לנוף זה דימוי שמאוד מרגש אותי.
דניאל הלך לנו מאוד מהר, תוך חצי…
יש דבר אחד טוב בפסח. תריסים וחלונות. ברצינות.
אומרים שכל יום צריך לעשות משהו שמפחיד אותך אז הנה. אחד הסיוטים שלי שהפכו למקור כוח.
זו השנה השלישית שאני מפרקת, מנקה ומרכיבה…
אספתי כאן את כל מה שגור ואני יודעים על לגו. מה הפך אותנו לרב בנאים, למה ה"סרט לגו" הוא הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים ואיפה לקנות לגו בזול ולשדוד…
תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.
