קטגוריה

פריז ז'ה טם

פריז היא מקום בלב ומקום לחלום עליו.

בית שני שלי. אני חוזרת אליה כל שנה (כמעט).

תמיד שואלים אותי כמה פעמים ביקרתי בה? וואלה הפסקתי לספור. יש גם הרבה ששואלים מה שכחתי שם ואם לא נמאס לי? למדתי לא לענות על זה. כי זו מערכת יחסים, רק עם עיר.

הביקור הראשון שלי בעיר היה כשהייתי בת 18, פריז היממה אותי. השפה, התרבות, ההתנשאות, ההומור, השיק, היופי, התסכולים והאכול. לא, לא הבנתי את הצרפתים האלה. אבל משהו בכל זה. בשפע של הויטרינות קסם לי. זה היה תמהיל של כל מה שאני לא מכירה מהבית.

לפני 20 שנה, קוראסון היה מאפה גדול ומתוק מידיי עם פצפוצי "כאילו" שוקולד וטעם קשוח של שמרים עם מרגרינה. גם נסיעה לחו"ל הייתה כזו. אישו.

היינו חוזרות עם מזוודות מלאות בדברים שאין בארץ. אפילו קפה היינו דוחפות למזוודה כי הבלנד הצרפתי של נסטלה פשוט לקח את הטסטרס צ'וייס בהליכה. כשנגמרה האספקה היינו מקטרות שאין ברירה צריך לנסוע שוב.

היום אפשר למצוא הכל בארץ. בדגש על קוראסון טוב. גם קולטורה. ת"א נהייתה בשבילי תחליף סם.

כשאני חושבת היום על פריז של שנות ה 90 אני מתגעגעת לפערי תרבות, להתלהבות, לזרות. למי שהייתי אז כשאימא קנתה לי את המעיל צמר הראשון.

אני מתגעגעת לסלון של דודה רות שהשקיף על האייפל, למעדנייה המהפנטת ברו דה פאסי. לחדר במלון עם הוילונות הכבדים.

לפני כל נסיעה אני נזכרת בזכות הביס הראשון, טקס שלמדתי מיאיר גרבוז, בגט-חמאה-צנוניות מאורכות וגבינת פון ל'אבק עם יין בורדו על ספסל ירוק.

היום אני נטולת אמביציות לכבוש מונומנטים או לקנות דברים שאין בבית. כי באמת שכבר יש לי הכל.

לרוב אני יושבת על ספסל ירוק עם סלסלה של פטל ובוהה בהתרחשות שעדיין כה זרה לי ומרתקת. פריז תמיד מקסימה, ותמיד מחכה לי.

פריז ז'ה טם

שייט על הסן בסירת תיירים

נכתב ב-
27 באוגוסט 2016
ע"י

אני לא כל כך מבינה איך הגעתי עד הלום בלי לנסות את זה. זה אדיר. באמת.
שיט על הסן תמיד ניראה לי כמו בזבוז זמן, ובכלל כל מה שקשור להצטופפות גדול עליי.

וואלרי מהמלון נתנה לנו כרטיסים מתנה. סוג של תודה שאתם מתמידים איתנו. עברה בי המחשבה: מכל הצ'ופרים בעולם זה…


קרא את המאמר

הצג עוד
פריז ז'ה טם

שמלה קייצית בבוטיק צרפתי

נכתב ב-
19 באוגוסט 2016
ע"י

לפני כל ביקור בעיר אני מסמנת מטרה אחת לשופינג. משהו שאין לי, שתמיד רציתי, משהו שקשה למצוא בארץ, משהו עם שיק אירופאי, פריט שעשויי כמו שצריך.
בשנים האחרונות החשק הזה דיי דעך כי כבר יש פה הכל. מצד שני עדיין יש כמה פריטים שהם כל כך אירופאים שלמצוא אותם בארץ…

פריז ז'ה טם

על בלוגריות צרפתיות ובורטה

נכתב ב-
19 באוגוסט 2016
ע"י

לפני הביקור האחרון הייתי צריכה להתעדכן ומהר, הרי לא ביקרתי כבר שנה ובמונחים של עיר זה חצי נצח.
התחלתי לעקוב אחרי בלוגריות פריזאיות וחצי פריזאיות (כאלה ש"רק" חיות את החלום). המשותף לכולן שהן צעירות/מגניבות/יודעות לייצר אימג'ים לטעמי ולחיות את העיר.
זה היה דיל טוב: הן גרמו לי להעשיר להן את קופת…

פריז ז'ה טם

הבית של סרג' גינסבורג

נכתב ב-
5 ביולי 2016
ע"י

לא זוכרת איך בדיוק מצאתי את 5 Rue de Verneuil, מנפלאות האינסטגרם כנראה.
מהמקומות שבחיים לא הייתי חושבת לחפש. אבל משהו במחוות של הגרפיטי נראו לי מעניינות במיוחד.

תמיד דמיינתי את הסצנה שמלודי נלסון נכנסת עם האופניים שלה לתוך הרולס רויס שלו או שבעצם הוא נכנס בה.
התפאורה הייתה לי ברורה לגמרי….

פריז ז'ה טם

הקפה השכונתי ברובע הלטיני

נכתב ב-
10 ביוני 2016
ע"י

קפה בבוקר, קרוק מסייה בצהרים, דרינק אחה"צ וחשק לא מוסבר לקרם ברולה בעשר וחצי בלילה.
אלה הסיבות לבחור את הלינה שלכם קרוב לקפה שכונתי שווה במיוחד.
הנה רשימת המוצלחים שלי (שניים) כי לדעתי אין טעם לזפזפ בין יותר- ככל שמתמידים לחזור למקום, מקבלים יותר כוכביות וחיוכים.

Le Hibou
הקפה יקר אש על כן…

פריז על אופניים
אופני velib בפריז
פריז ז'ה טם

פריז על אופניים

נכתב ב-
27 במאי 2016
ע"י

דמיינו לכם.. רוכבים על גדות הסיין. חולפים ליד הנוטרדאם בנתיב של האוטובוסים (!)
מנסים לשמור על קור רוח.. אחרי 2 דקות מבינים שזה לא ביג דיל… מתרגלים לרעיון ונהנים מהנוף…
המבט נפתח קדימה. נהנים מהבריזה. מרימים הילוך. הנה סנט שאפל! עשר דקות נוספות והנה האייפל מצד שמאל.
עולים על גשר Bir-Hakeim כדי לחצות…

פריז ז'ה טם

דברי אלי בפרחים

נכתב ב-
24 במאי 2016
ע"י

תמיד רציתי להסתובב עם זר פרחים בעיר. כל כך מתבקש. ועל פניו לא בהישג יד. אז זהו שלא עוד.
חנויות פרחים בפריז תמיד הלהיבו אותי. הסידורים והעציצים כל כך יפים ומלאים בשיק אירופאי כזה ששום גלובליזציה לא יכולה עליו.

מאידך כתיירת התבאסתי לקנות ולהיפרד מזר או מעציץ כל כך מהר. תמיד…

פריז לבד עם מצלמה
פריז ז'ה טם

פריז לבד. סופ"ש סולו ברובע הלטיני

נכתב ב-
29 במאי 2015
ע"י

"פריז כבר לא אותו דבר."
מחשבה מעציבה כל הדרך מ CDG למלון. מאהלים ואשפה ברחובות.
גרפיטי מהסוג המכוער. האקספו ניראה מוזנח, מסעדות הודיות אחת אחרי השנייה. אנשים נוסעים ברכבים חבוטים. זכרתי שהפרברים מגעילים אבל הינה אנחנו כבר בכניסה לעיר. "ככה לא זכרתי אותה"…
פתאום, כמו בסרט טוב, מאחת הדלתות של בניין גדול…

בלוג חתול

על בלוג חתול

תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.

שנישאר בקשר?

* ההרשמה לעדכונים כאן למעלה, אל דאגה, לא יעשה שימוש אחר במייל שלך, וכמובן שאפשר לבטל רישום בכל עת.

קרמר מוסרת שהשדה הזה יכול להיות שלך ⬇