הכן את ילדך לחורף! צעצועי עץ, נגריית מיל"ב.
מתי בפעם האחרונה פגשתם את מי שבונה לכם את הצעצועים? אולי בכלל השובבים בחופש ואתם מחפשים איך להעביר בוקר נחמד בחיפה? אולי כמוני, אתם פשוט מחפשים אלטרנטיבה שפויה לצעצועים מפלסטיק.
יש נגריית גמלאים כמעט סודית בחיפה, לא ברור לי למה הם לא עושים יותר רעש, אולי כי יש שם אוצר אמיתי… ⚔
בכל מקרה.. מיטב יוצאי התעשיות הביטחוניות בונים שם צעצועי עץ מהממים.
תכירו- נגריית מיל"ב
הנגרייה נמצאת בשכונת חליסה, בונים שם מבחר צעצועים ומוצרי עץ יפהפים מעץ ממוחזר, כך שכל פריט יוצא טיפה אחרת.
לצעצועים מעץ יש ממש אופי, ויש גם אחריות, שזה החלק הנחמד- אם נשבר או מתפרק הם תמיד שמחים לתקן.
המחירים אגב, סמליים ושווים לכל נפש.
כאן קניתי לגור את הצעצועים השווים באמת. את חלקם צבעתי. ולרובם נתנו שמות.
שלחתי את הכתובת הרבה פעמים לחברים ששאלו "מאיפה?" ואיך אמרת שקוראים לנגרים מחיפה? וגם אני תמיד מתחילה לחפש את הכתובת ואת שעות הפתיחה, אז בואו נעשה את זה מסודר (מאמ:לקת):
כתובת: דרך יד לבנים 6, חיפה. ימי פעילות: א'- ה' 7:30-11:00. חניה ברחוב אני מאמין (נכון גדול?)
אני יודעת, אלו שעות קשוחות, לכן כדאי לחכות לימי מכירות מיוחדים (לקראת החגים), הם שולחים מייל בהתראה נאה (הם שייכים לדור מסודר, לא שלפנים כמונו), אז תצטרפו לניוזלטר ותהיו מעודכנים- [email protected].
אם כבר סלון מלא צעצועים, לפחות שיהיה נעים בעין.
כשגור נולד נשבעתי שאני לא מכניסה הביתה צעצועים מכוערים, שריטה יקרה ומיותרת לכל הדעות. הרי ילדים מחליפים צעצועים כל שנה כמעט.
עם הזמן אספתי מודלים של כלי תחבורה, שזאת אהבה גדולה של שנינו. בכולם אגב, הוא עדיין משחק.
כשגור היה בגיל שנתיים היה לנו אוסף אדיר של Bruder. הוא היה מעביד אותם מאוד קשה, חופר איתם ובונה.
בגנון היו קוראים לו המהנדס עד היום מידי פעם מזעיקים אותו לחלץ או לחפור תעלות מיוחדות.
היינו צוחקים שאפשר לרשום אותו כקבלן. אפילו הקמנו את "גור את אימא עבודות עפר בע"מ", כי היינו עוברים עם הכלים מאתר עבודה אחד לאחר. תמיד מוכנים לבדוק תלוליות חצץ או חול חדשה.
הברודר של גור היו נשברים על בסיס קבוע. בכינו והתגברנו המון פעמים שזה לא רע אבל די מעייף.
הגעתי לנגריה של מיל"ב כשחיפשתי אלטרנטיבה לפלסטיקים ולתעשיית הנשבר לי נקנה חדש.
גור נגנב על הנגרים וגם על הריח של הנסורת. התשלום מתבצע במזומן אז היה פה גם קטע חינוכי שהוא שילם בשמחה למי שבנה לו את הצעצועים. היינו חוזרים עם שקיות ענקיות של צעצועים יפים.
הנגרים של מיל"ב ישר הבינו עם איזה בנאי חרוץ ורציני יש להם עסק ואפילו בנו לו במיוחד מחפרון לפי הבקשה שלו.
עם הזמן כשגור גדל העברנו חלק מהשלל לגן של גור שישמח ילדים אחרים (ויפנה את הסלון שלנו ללגו..)
יש גם כמה צעצועים שנשארו איתנו, כניראה לנצח, כי לצעצועים כאלה מותר להיקשר.
האהוב ביותר הוא הגורמוביל, כבאית עם כננת שהכנתי לגור לכבוד יומולדת 3.
אגב, אם אתם בחופש בחיפה כדאי לכם לקרוא גם על בילוי עם הילדים במוזיאון הכט
עמית
היי אשמח שנהיה בקשר