ילדים בחופש

משחק סימני דרך- הקאמבק

נכתב ב-
5 ביולי 2019
ע"י

לכבוד היומולדת של גור הרמנו משחק סימני דרך ל 18 שובבים נמרצים!

קצת גירים, כמה פתקים, יצירות רחוב מדליקות ומלא חיוכים מכל מי שפגשנו בדרך.

פייר, זה היה אחד הדברים הכי כייפים שעשיתי בחיים.

לא ברור למה המשחק הזה נשכח עם השנים, הרי הוא פשוט להפליא, מדובר על כלום הכנה מראש, אין באמת פרסים וכולם מנצחים.

אז למען יהיו עוד הרבה כאלה, וגם כי אני יודעת שהחופש עוד ארוך, ארגנתי את כל החוקים, הרעיונות והתובנות מהמשחק. בילוי נעים (-:

סימני דרך תופס את כולם- את אלו שאוהבים לרוץ ואת אלו שאוהבים ליצור.

יצאו לנו יצירות רחוב שקישטו את המדרכות לימים הבאים והזכירו לילדים ש"אחלה משחק היה פה".

אפשר לשחק סימני דרך בכל הרכב. אם אתם קבוצה גדולה, תבקשו מהורים נוספים להצטרף.

תזכירי לי איך זה הולך?

יש קבוצה של בורחים (ילדים שאוהבים לרוץ) ויש קבוצה של רודפים. מטרת הבורחים למצוא מקום מחבוא.

הבורחים משאירים לרודפים סימני דרך על המדרכה ויכולים לעכב אותם על ידי השארת משימות.

ותכלס?

סימני בריחה מסומנים על ידי חיצים ⬆⬅↗↖

סימני משימות מסומנים על ידי עיגול ובתוכו רשומה סיפרה המציינת כמה צעדים יש לצעוד כדי למצוא את פתק המשימה.

לדוגמה עיגול עם הספרה 4 אומר שהפתק חבוי ברדיוס של ארבע צעדים מהסימון.

מה להכין?

✔ גירים

✔ מים. אפשר להיסחב עם בקבוק וכוסות ואפשר גם לתכנן מסלול שעובר ליד קולר או בית של מישהו.

✔ פתקי משימות. אפשר להכין מראש ואפשר תוך כדי תנועה. גור שמח להכין מראש, הרי הוא ילד יומולדת!

רעיונות למשימות:

❕ צרו פרצוף שמח מעלים, ענפים ואבנים

❕ צלמו תמונה של כולכם קופצים

❕ שירו (את השיר האהוב עליכם) והסתובבו במעגל

❕ ציירו נמל תעופה/ גן חיות

❔ חידה- הבורחים יכולים להשאיר פתק חידה לרודפים.

 

 

למי זה מתאים:

בגדול לכולם, אבל אם רוצים משחק יותר עצמאי אז מגיל 6 הם כבר לגמרי בעניין.

הילדים סיימו את המשחק בהיי. מתרגשים, מזיעים ורעבים בקטע טוב.

בסיום המשחק שיתפנו בחוויות ותמונות מהמשימות. חגגנו עם אננסים ואבטיח קר. קל ופשוט #אושר.

תגיות
מאמרים קשורים
2 תגובות
  1. הגב

    מירב

    6 ביולי 2019

    יום הולדת שמח לגור  וכל הכבוד לאמא שלו 🙂

  2. הגב

    חתול

    6 ביולי 2019

    תודה, תודה 💖💖

השאר תגובה

בלוג חתול

על בלוג חתול

תמיד קראו לי חתול. מאז שאני זוכרת בערך.
זה בא מההורים, החברים הקרובים אימצו, נהיה קצת רשמי עם כל יוזר שפתחתי אבל חתול ביסס סופית את מעמדו כשגור נולד.
לאחרונה הבנתי שדברים שחשבתי שיקרו, קרו אחרת, מה שרציתי להיות כשאהיה גדולה שונה לגמרי ממה שאני עכשיו.
אבל באופן קוסמי הכל במקום. ואפילו אחלה. אז אני ממשיכה לגרגר. אני חיה את החיים עצמם. כותבת. מצלמת. אוהבת.
שזו כנראה השורה התחתונה. הבלוג הזה מוקדש באהבה לכל מי שחי את החיים שלו כמו שהם. תרגישו בבית.

שנישאר בקשר?

    * ההרשמה לעדכונים כאן למעלה, אל דאגה, לא יעשה שימוש אחר במייל שלך, וכמובן שאפשר לבטל רישום בכל עת.

    קרמר מוסרת שהשדה הזה יכול להיות שלך ⬇