ספיישל אלימות במשפחה

יש לי חברה שעבדה במקלט.

למקלט הגיעו נשים שחוו אלימות כלכלית, אלימות נפשית או אלימות פיזית או גם וגם וגם. המקלט נמצא בעיר אחרת, רחוק מהבית. אל המקלט הגיעו נשים שאין להן חברה, משפחה או מקום ללכת. ביום אחד הן קמו, עזבו את העבודה, התנתקו מהחיים שהן מכירות ולקחו את הילדים לעיר אחרת, להתחבא, ביחד עם עוד 50 נשים אחרות. כל אחת והסיפור שלה. המקלט הוא נקודת משבר וגם התחלה.

ומה עם נשים שלא מגיעות למקלט? או. הן צריכות להמשיך להתנהל בתוך המציאות שהרבה פעמים לא רואה אותן. כאן אנחנו כחברה צריכים להבין שאלימות נגד נשים היא לא רק מכות. ולא רק מה שקוראים בעיתון.

אלימות נגד נשים יכולה להיות גהינום בבית של הקטנות, השפלות וערעור הביטחון עד לרמה של איבוד שפיות. זה קורה בכל המעמדות ויכול לקרות לכל אחת. קל לנו להחליף תמונת פרופיל ולהזדעזע ממה שקוראים בעיתון. אבל המציאות הרבה יותר מרה כי החברה שלנו שמרנית. החברה רואה ושותקת.

רובנו שומעים על זוג שנפרד ומיד אומרים שזה סוף העולם "הם פירקו משפחה". אז אני אומרת שזה לא סוף העולם. להפך. משפחה ניצלה. אל תהיו בהמות ותבקרו. אל תיעלמו. תושיטו עזרה ותהיו חברים.

חברות אמיתית נמדדת ביכולת להיות שם בקטעים הקשים. להגיד את האמת.

אלימות היא לא שחור ולבן יש הרבה אפור ויש עזרה. כולנו צריכים להושיט יד וגם לדעת לקחת. תסתכלו מסביב.

אני אהיה בהפגנות של 4 לדצמבר ואני מבטיחה להיות חברה לכל מי שתצטרך אותי. אפשר ורצוי ליצור איתי קשר בפרטי.

מאהבה או מבטן כואבת
כמה כוח לקום וללכת

ע.לידר

• דעה